שי ניב
"מה יהיה? מה יהיה," מלמלה לעצמה רחל, לגמה מים מכוס זכוכית שהגיש לה יוסי ונרגעה מעט.
"שי ניב, למה את חושבת שהוא מעורב?" שאל יותם.
"כי הוא פושע! קרימינל! בגלל העיסוקים שלו, החובות שלו שרוני נחטפה!"
" למה את מתכוונת "עסקים"? " יותם שלח מבט רב משמעות ליוסי.
"לא יודעת בדיוק. עסקים באוקראינה, בביילרוס, אני חושבת. כל הזמן נסע לחו"ל, ניהל כל מיני שיחות חשאיות בטלפון ובחדרי חדרים."
"את יודעת למי הוא חייב כסף? אולי רות אמרה משהו? הייתה מודאגת?"
"היא לא מרבה לשתף אותי בבעיות שלה. נזכרתי! לפני יומיים, במסעדה מישהו התקשר לשי באמצע הארוחה וכעס עליו, אז שי צחק ואמר: אל תדאג, עוד מעט אני אקבל הרבה כסף, יספיק לכולם!" קמטי הדאגה על מצחה של רחל הלכו והעמיקו.
יותם העיף מבט על הריהוט, על המזנון, על התמונות על הקירות. הכול שידר טעם משובח ויקר.
"הרושם!" רחל קלטה את מבטו," הוא אוהב ליצור רושם! לאסוף סביבו אנשים, לערוך מסיבות, וכמובן: להתלבש היטב, לנסוע בג'יפ. זה מה שחשוב לשי. אחותי מטומטמת,נותנת לו לנצל אותה!"
"איך?" יוסי רשם במרץ בפנקס את דבריה, יותם ישב דרוך, ראשו מורכן.
" מכירה לו אנשים חשובים, קונה לו בגדים, מארחת את החברים שלו, מקרקרת סביבו...והוא? מגיע מאוחר, כל הזמן טס לחו"ל, לבד!" הדגישה," בכלל לא דואג לה. לאחרונה גם התחיל לדבר אליה מאוד לא יפה, בנימה לא נעימה כזאת. מאוד כעסתי, אבל שתקתי. כל החיים לרות לא היה מעולם מזל עם גברים, סוף סוף יש לה מישהו, לא רציתי לקלקל," רחל נאנחה והביטה ביוסי.
"כמה זמן הם נשואים?" שאל יותם.
"שנתיים, אני חושבת. לא, בעצם שנה וחצי. משהו כזה, כמעט שנתיים."
"רחל, תסלחי לנו לרגע, בבקשה," יוסי התרחק וסימן ליותם להתלוות אליו.
"אני הולך לסדר האזנה לטלפון ולתת הוראה לעצור את שי ניב מיד כשינחת," אמר יוסי ויותם אישר את דבריו וסיכם לעצמו:"רות נפלה ונפצע קשה,שרון נעלמה, שי ניב חייב כסף למישהו. אלה הן העובדות. תרחיש אפשרי: שי דואג לכך שמישהו יגרום לכך שרות תפגע בתאונה. צריך לברר האם לרות היה ביטוח חיים. סביר להניח שכן, על איזה סכום? האם האיש ששי חייב לו כסף חטף את שרון כדי ליצור לחץ על שי? על רות?... "
"אני אכין לכם קפה, בסדר?" רחל קטעה את חוט המחשבה שלו.
"אולי אעזור לך?" הציע יותם והלך אחרי רחל למטבח.
רחל הפעילה את הקומקום החשמלי ופתחה את דלת ארון המטבח.
"מוזר, אתמול הייתה פה שקית כמעט מלאה. לאן היא נעלמה?" תמהה.
"תגידי לי," שאל יותם בהיסוס," היא, רות, זאת אומרת, ד"ר מרום מאוד אוהבת את בעלה?" שאל יותם והסמיק.
"אני חושבת שכן." רחל שלחה בו מבט מופתע," הוא צעיר ממנה כמעט בעשור. חתיך, נמרץ, איתו היא התחילה קצת לבלות. לפני זה כל החיים שלה היו ילדים, עבודה ולימודים. ומאז התגרשה לא נפגשה עם אף אחד." רחל המשיכה לחטט בארון המטבח," אתמול הכנתי קפה לרות, הייתה עייפה, כאב לה הראש. קפה מעולה." רחל המשיכה לחפש והתייאשה:"אין! טוב, אין ברירה, אכין תה! חליטת הדרים או תפוחים?"
"תפוחים... והוא, אמרת, לא החזיר לה אהבה?" יותם המשיך לחקור בדבר יחסיהם.
"זה כל כך אישי..." רחל ענתה לו בהיסוס והושיטה לו כוס תה לוהטת וריחנית.
"אני חייב לדעת!" ביקש בקול ניחר, ובראשו, כיתד, לחישתה של רות: " לא אחיה בלעדיך,אתרסק..."
כל הזכויות שמורות לגיטה
