חזרה ליצירות
שירים

לאן נעלמה האהבה

א. מיכאל | (30/08/2007 18:50) | 63 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
זה לא סיפור שמח,גם לא שיר עליז,אהבה של שנים נעלמה,
הייתי אז נוכח,אותי זה מרגיז,צלמתי אותם בחינה,גם בחופה.
כמו זוג יונים,הביאו ארבעה בנים,תמיד נראו מאוד מאושרים,
לפתע פתאום ללא התראה,הזוג המאושר ,השמח מתגרשים.
 
לאן נעלמה האהבה של שנים,איך היו מתחבקים מתנשקים,
אהבה ששרדה לימודים,שרדה את כל מאבקי היום בחיים.
יחד בנו,יחד למדו,יחד גדלו גוזלים,אמרו זוג כזה לא רואים,
עשרים שנים דגרה האהבה,הזוג חיבק אותה עם הבנים.
 
אתמול היא שאלה אותי שאלה,אהבה של שנים לאן נעלמה,
חיבקתי אותה כמו דב,כמה שירים כתבו,מה לא עשו למענה.
היא בכתה בקול,אתה זוכר את החתונה שלנו בדשא בחצר,
כן אני צלמתי ,גם יש סרט,בשמונה מילימטר אני הכל זוכר.
 
קול בכיה הרקיע שחקים,אתה יודע אנחנו היינו מאוד אוהבים,            מבית הספרהתיכון,הוא היה האהבה הראשונה שלי בחיים,
עשרים שנים,אני לא מעכלת לאן נעלמה האהבה שלי היום,
ישרתי אליה מבט,הביטי לשמיים,ראי את כל הכוכבים ברום.
 
זכרי את השיר,"לכל אדם כוכב יש בשמיים" הוא היה כוכב,
היום אתם התגרשתם,הילדים גדולים,לחשוב רק על עכשיו.
לאן נעלמה האהבה,אני גם שואל לפעמים,בקול חרישי,
הדמעות שנשפכו למענה,הרטט שלה,אותו החוש השישי.
 
כמה נישאו בלי אהבה,על כמה כפו את אותו מושג אהבה,
אין לי תשובה,המושג כל כך סודי,היא מסתתרת לה במיטה.
היא חרב פיפיות,היא פוצעת ללא רחמים,היא ורק היא,
כל האהבה הזאת, כל החיזורים, כל התחושות שלך ושלי.
 
השקט חזר,הרוגע השתלב,בלחש היא אמרה סתם ריקנות,
שתעלם לה,מי עוד זקוק לה בכלל,זאת היתה תקופת הילדות.
השקט הופר בצחוק פרוע,כעת החיים מחכים לי בכל פינה,
האהבה נעלמה ,אותה תחושה כובלת ברגעים של חולשה.
 
 

תגובות

חזרה ליצירות