סֶכֶר

פָּרַצְתָּ בִּי סֶכֶר

שֶׁנִּדְמָה כְּמָעוֹז לִי

וְעַתָּה נְחַלִים שֶׁל אֵשׁ

מְבַעְבְּעִים בַּאֲפִיקִים

חֲנוּקִים –

אֵין מָנוֹס.

חָפוֹן אוֹתִי בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ

כְּגוּשׁ לַבָּה פּוֹשֵׁט

וְלוֹבֵשׁ צוּרָה.

זוֹרֵם שְׁלוּחוֹת, שְׁלוּחוֹת

עַד עֲטָפוֹ כֹּל מָה שֶׁיֵּשׁ

עַד הָיֹה לֹא הָיָה.

הוֹצִיאֵנִי מִתּוֹךְ מָה שֶׁאֲנִי

וּמָה שֶׁאֵינֶנִּי.

צָרְפֵנִי לִדְמוּת שֶׁל אִשָּׁה

אַחַת בְּרוּחָהּ אַחַת בְּנַפְשָׁהּ –

לְךָ  נִכְסְפָה גָם כָּלְתָה.

גַּחְלִילִית סְמוּיָה.

אֵינָהּ.  בּוֹכִיָּה.