מאבדת את עצמי

ואני מביטה בך מרחוק.
ואתה כל כך יפה וטהור.
כל כך רשע.
ואני מחפשת את מבטייך שאומרים לי הכל.
שביננו נשארה רק שתיקה.

ואני מאבדת את עצמי בדרך אליך.
האם קוראים לדבר הזה אהבה?!

ואני שונאת אותך,
ואני אוהבת לשנוא אותך,
כי זה בעצם הרגש היחיד שנותר בך.

ואני מביטה בך מרחוק.
חושבת על כל המילים הריקות שנאמרו.
על כל הדמעות שכבר זלגו.

ואני מביטה בך מרחוק.
לא יכולה להפסיק.
הכמיהה הזאת אלייך,
שורפת את ליבי.

ואני מביטה בך מרחוק.
זהו, הפעם אני מחליטה,
כבר לא תוכל לשבור אותי!!!!

(אני מקווה)