הזהב

מי מאתנו לא חלם אף פעם למצוא איזה מטמון של זהב?
אם זה במהלך שוטטות בחיק הטבע,ביערות,או במערות נסתרות שנגלות לנו,או להבדיל אלפי הבדלות באיזה פח זבל שכונתי גדול?
ןבכן,מעשה שהיה כך היה.
בפאתי העיר הגדולה ,מעבר לפרברים המרוחקים ביותר ,בשולי הדרך הישנה שאף אחד כבר לא עובר בה מאז נסללו דרכים חדשות,עומד לו בדד בית גדול ממדים ניכר עליו שהיה פעם מפואר,עשיר ,שנערכו בו נשפים לרוב לכל המי ומי
,אך כיום הבית נראה עלוב, מוזנח עזוב לגורלו עד שתכרת עליו כף אימתנית של דחפור.
גם השטחים הנרחבים סביב הבית ,סלעים,עשבים שוטים ,קוצים ,ג"ונגל של עזובה.
ברם מסתבר שעדיין גרים נפשות בבית,אדם זקן ששכל את אשתו זה מכבר ,ובנו ,בן יחיד ,שגדל עם השנים בפינוק חסר אחריות כדרכם של לא מעט בנים יחידים,לא השכיל להקנות לעצמו ידע,מקצוע או איזה שהוא עתיד,ובעצם ניזון מהמעט שנשאר מחסכונות המשפחה.
יום אחד חש הזקן שקרבה שעתו,וקרא אליו את בנו,הביט בו באהבה מהולה בחמלה ואמר לו : בני היקר, קצי קרב,ולא נותר לי אלא להוריש את הבית הגדול הזה שעובר בירושה במשפחתנו מדור לדור,ולדאבוני כסף אין,כך
שבני היקר, תאלץ מתי שהוא לדאוג לראשונה בחייך לפרנסה.
לא חלפו ימים רבים והזקן נפח את נשמתו.
יום אחד ביושבו על מדרגות ביתו,בטנו מקרקרת מרעב,בכיסו הודעה מהבנק
שאזל הכסף,הבחין הבן באדם שפסע בשביל ליד הבית,הי קרא לו ,אולי אתה
מעונין לקנות את הבית, כדאי בהזדמנות.התקרב הבן-אדם הביט סביבו ושאל
מתוך סקרנות מה המחיר?
מחיר מציאה,ענה לו 200,000 בלבד והכל שלך
מה, אתה לא חושב שזה קצת מוגזם? הרי הכל פה זה ערימה אחת של זבל
חייך הבן ,ואז גחן כממתיק סוד ואמר לו: אתה לא יודע אבל אבי לפני שנפטר אמר לי שיש במקום הזה מטמון גדול של זהב,לרוע המזל הוא לא הספיק לאמר לי היכן בדיוק,או אפילו אם זה בתוך הבית אובחוץ.
למה אתה לא מחפש את מטמון הזהב תמה האיש?
ובכן לצערי ,חולה אנוש אנוכי במחלה חשוכת מרפא,הרופאים לא נתנו לי יותר מכמה חדשים וחבל לי לבזבז אותם בחיפוש זהב שממילא לא אזכה להנות ממנו.
האיש "אכל" את הסיפור, ואמר אוקי קניתי, תן לי לארגן כסף ותוך יום יומיים
אני חוזר עם העורך-דין שלי וסוגרים ענין.
הענין נסגר ונחתם,הבן קיבל את הכסף,ובלי להתמהמה יצא לעולם הגדול
כשהוא מפזר בנדבנות שטרות כסף על שמאל ועל ימין,בתי-מלון יקרים מסעדות פאר מה לא.
בינתיים,הקונה שנס מתניים,שכר פועלים,והחלו יחד במרץ לחפור סביב הבית
באבנים והסלעים שנתקלו,אגב חפירה השתמשו להקמת גדר מרשימה סביב,והיכן שחפרו שתלו עצי פרי דשא מוריק,פרחי נוי יפים,ןלאט לאט קם גן-עדן יפהפה,אך את הזהב לא מצאו.
הקונה לא להתייאש,ועבר עם אנשיו לתוך הבית ,וכך עברו חדר חדר קומה קומה שהשיטה היא להרוס ולבנות מחדש.
חלפו חדשים ,האוצר לא נמצא,והקונה ישב וחשב מה כבר אפשר לעשות עם כזה בית ענק,עד מהרה הבזיק במוחו רעיון ,גייס צוות חדש,אבל הפעם של
חדרניות מלצרים ובעלי מקצוע בענין.
לא חלפו ימים רבים שמו של המקום יצא למרחוק ,והמקום פרח ושגשג להפליא.
בינתיים,אותו בן בזבזן רואה את חבילת הכסף האחרונה מצטמקת במהירות ,
ומחליט מתוך דחף,וסקרנות,לשוב לאותו בית שהיה שלו סתם כך.
לאחר נסיעה מיגעת מגיע הבן בשעת לילה,מתקרב,ושם לב לדבר מוזר,אנשים,אנשים באים והולכים כאן במקום שנפש חייה לא הייתה עוברת אלא אחת לשבוע,והנה הוא הגיע לבית ועמד נדהם,הבית מואר כולו באורות עליזים מוסיקה יפה נשמעת מכל עבר,הגן מדהים ביופיו על שלל הפרחים והאורות, שולחנות של בתי-קפה עם אנשים שמחים ועליזים זוגות שמטיילים בשבילי הגן,והנה הוא מבחין לפתע באותו אדם ,הקונה שמטייל לו בנחת מחבק שתי עלמות חן, הי קרא לו הבן,מה,מה כל זה?
הקונה קרב אליו כממתיק סוד ואמר לו:אתה זוכר שספרת לי שקבור כאן מטמון זהב? מה אתה יודע ,מצאתי אותו !!

חג-שמח

מוטי אשכנזי