בָּא מוֹעֵד הַחֹרֶף

בָּא מוֹעֵד הַחֹרֶף / יהושע רוזנברג

בְּמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה

נִלְחַם הַקַּיִץ עַל חַיָּיו

לֹא יְחִי לָנֶצַח

הִנֵּה עוֹד רֶגַע אֶחָד יִרְאֶה הַשָּׁחַת

יִגְוַע בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת

בָּא מוֹעֵד הַחֹרֶף

קָרוֹב יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל

סַעַר גָּדוֹל יֵעוֹר וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף יִהְיֶה

אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר.

יֵשׁ אֲשֶׁר לִבָּם יָחִיל בְּקִרְבָּם

יִרְאָה וָרַעַד יָבֹאוּ בָּהֶם

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד

פַּלָּצוּת וְדִכָּאוֹן יֹאחֵזוּם מִבּוֹאוֹ

וְאֵימוֹת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה נָפְלוּ עֲלֵיהֶם.

אָחִי, חֹם קַיִץ אִם שָׁמַרְתָּ

בְּקֹר וָחֹרֶף לֹא יִקְפָּא לְבָבְךָ

וְשָׁכַבְתָּ וְחַם לְךָ.

רֵעִי, אִם רוּחַ שָׁנָה חֲדָשָׁה צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ  

לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם יִהְיוּ יָמֶיךָ

בֶּן חוֹרִין מִשִּׁגְרָתְךָ וּמֵהֶרְגֵּלֶיךָ - תִּהְיֶה.

יְדִידִי, צֵל סֻכָּה אִם תִּנְצֹר,

מִפְלָט יִהְיֶה לְךָ, מִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר

וּלְמַחְסֶה מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר.

לֹא תִּתְעַצֵּב אֶל לִבְּךָ

לֹא יִפְּלוּ פָנֶיךָ,  חֲבֵרִי.

אִם נִטָּעְתָּ, אִם שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעֲךָ

לֹא תִּשָּׂאֲךָ סְעָרָה כַּקַּשׁ

כַּמֹּץ לֹא תַּהֲדָפְךָ רוּחַ.

אִם בְּעִקְבוֹת חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד

יִשָּׂאוּנְךָ רַגְלֶיךָ

אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ,  

יִמָּלְאוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.