מַדּוּעַ לְעַצְמִי אֵינֶנִּי סוֹלֵחַ?

מַדּוּעַ לְעַצְמִי אֵינֶנִּי סוֹלֵחַ? / יהושע רוזנברג

אַתָּה, אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת,

אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם,

מִן הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ

אֶל תַּחֲנוּנַי שָׁמַעְתָּ וְסָלַחְתָּ

כִּי אַתָּה טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד

אַתְּ, הַיֹּשֶׁבֶת בְּבֵית שׁוֹכֵן שְׁחָקִים

אַתְּ יְחִידָה אֲשֶׁר יָדַעַתְּ אֶת לְבָבִי

הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן

שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי וְסָלַחְתְּ

כִּי זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ.

דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי אֲשֶׁר הֹמֶה לִּי

אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֵלָיו

וְלֹא אָבָה לִבִּי סְלֹחַ לִי.

מַדּוּעַ לִי עַצְמִי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ

מַדּוּעַ לְעַצְמִי אֵינֶנִּי סוֹלֵחַ?