גְּמַר חֲתִימָה טוֹבָה

לְכָל הַמַּאֲמִין  יְהֵא יוֹם הַשַּׁבָּת
י' בְּתִשְׁרֵי יוֹם שֶׁל חֶשְׁבּוֹן-נֶפֶשׁ,
גַּם אִם תַּכְכָן הוּא, תַּחְמָן וְגַם
אִם בַּיּוֹם-יוֹם הִנּוֹ תִּמְסָח.
אִם אֵינֶנּוּ מַאֲמִין בָּאֵל, אוּלַי
יִמְצָא בַּיּוֹם הַזֶּה פְּנִינִים בָּרֶפֶשׁ:
פְּנִינֵי טוּב-לֵב וְאַהֲבָה שֶׁיְכַפְּרוּ עַל
חֵטְא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תשס"ח.
בֵּין אִם "הוּא" הוּא "הוּא", אוֹ
"הוּא" הִנּוֹ, בְּפֹעַל, "הִיא"-
יְהֵא לַכֹּל  יוֹם-הַכִּפּוּר יוֹם שֶׁל 
מַחְשָׁבָה, הֲגִיג, שֶׁקֶט וְשָׁלְוָה.
אַל יְהֵא הַיּוֹם הַזֶּה, כַּמְּקֻבָּל,
יוֹם שֶׁל קִינָה, בָּכוּת  וּנְהִי,
אֶלָּא לְהֶפֶךְ- יְהֵא הוּא יוֹם שֶׁל
הַתְחָלָה, יָבִיא שָׁנָה טוֹבָה.