בחירה

במה נבחר

בצלליה החורפיים של

הבדידות?

או

במחנק הקיץ של

האהבה?

אולי

מעט מזה

ומזה

למי שמוכן להתפשר

על פחות מזה

ומזה.

מה עדיף

לשאת מונולוג

מרשים ברטוריות את השומעים

ולסחוט מהם

קריאות התפעלות?

או

לתת למחשבה לנום

שנתה

ולהניח למשקל

אברי הגוף

להעשות קל יותר

מן האוויר?

אולי

לצור דו-שיח

לתת

לקבל

למי שמוכן להתפשר

על קמט נוסף

במצחו

על כבד מדמם

בגופו.

אולי

לצאת אל היער

ללא בגד על

הגוף

לטפס על ענף

של עץ

ולא לצעוק כטרזן

רק לשתוק

את עצמך.