* יומן יקר

ללא שיר וללא תו

יומן נכתב כמכתב

בנסיעת האוטובוס בחורף

כשהרוח צונפת בעורף.

במחברת פשוטה- מילים גדולות

מחשבות מחשבות  עולות

עט לפתוחות ונצורות

כמו ענני  עתיד מבשרים

המציצים בין גאיות והרים.

בין שתי תמונות

נכמסות המחשבות הטמונות

הן  רוצות לפרוח

רותחות כמו בקומקום

הוא יושב, לא בא לו לקום.

במחברת פשוטה

דף ממלא ואחריו חדש

משהו בבשרו דש

מעלה רעיון נרגש

הכל בו נרעש

כהר נגעש

לבסוף

לזבל החיים זה נזרק

דף אחר דף נתלש

ומתחיל בעל פה

פרק חדש