כרם היה לנבות

פוקד את כרם נבות

גפנים מדושני עונג

אין בהם יתוש לא צרעה

אדמתו מאווררת

כשמים זרועי כוכבים

תנובתו אין סופית

חביות היין מזמרות

עוד לפני התסיסה

מטפסים על חומות

להציץ

להתחבר אל הפלא

אחאב ידיו בכיסיו

משוטט בכרמו, לבדו

עיניו זוהרות

חלומו המוגשם לפניו

שלח משרתיו לבשר לאיזבל

בשורת ירושת השדה

אוהב הוא אותה

כמו שאיש לא אהב אישה מעולם

חי ה' הוא נשבע ,

לה האשכול הראשון

ראו אותו, את האיש

עדין נותרה אהבה בעולם,