מכתב פרידה

מכתב פרידה

חוזרת מהקבר שלך
המפגש עם השיש הקפוא עוד צורב לי בלב.

תמיד כשהיה לי רע הייתי מתקשרת ובוכה לך
היית אומר "העולם עוד מתפקד, הכל יהיה בסדר את תראי"

ולרגע היו מפסיקות הדמעות
הייתי נאחזת בקולך,
ופתאום כאילו כל העולם הקשיב לך
וההרגשה השתפרה
והדברים התבהרו...

כבר כמה שנים שאני לא יכולה לספר לך
לא שומעת את הקול הזה שלך
אפילו מזיכרוני הוא נשכח.

ובימי שישי
היינו יושבים ומדברים
אני הייתי מדברת,
ואתה מקשיב
תמיד היו לך תשובות
ועכשיו כשאני צריכה אותן יותר מכל

אתה לא פה.
 
רציתי לספר לך היום מה עובר עליי
ישבתי שם מול האבן הקרה
מעבירה חול מיד אחת לשנייה
נוגעת ונרתעת
זה לא אתה.
אומרים שאתם שומעים
אז דיברתי
אבל לא ענית,
ופתאום נצבט לי הלב
יום שישי היום
ואתה בכלל מת,

מה אני מפילה עליך את השטויות שלי?