עַל כָּרְחֲךָ

עַל כָּרְחֲךָ / יהושע רוזנברג

עַל כָּרְחֲךָ, בֶּן אָדָם, אַתָּה נוֹצָר בְּרֶחֶם אִמְּךָ

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד וְיוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה בּוֹכֶה הַרְבֵּה בֶכֶה

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה רוֹאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה שָׂמֵחַ (וְשָׂמַחְתָּ! ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ!)

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה רוֹאֶה בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָצוּב, נוּגֶה, וּנְכֵה רוּחַ

עַל כָּרְחֲךָ לֹקְחִים מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה גַלְמוּד, עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה בּוֹדֵד

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מְבַקֶּשׁ לָחֶם

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה יוֹצֵא לְפָעָלְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ עֲדֵי עָרֶב

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת.

לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ.