קוֹל תּוֹדָה

מוֹדֶה אֲנִי לְךָ

עַל קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת

אֲשֶׁר זָרְחָה בְּיוֹם קָרָה

בְּבֹקֶר עָבוֹת,

עַל לֹבֶן פִּרְחֵי הַשֶּסֶק

אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בְּגַּנִּי,

עַל צִיּוּץ צִפּוֹר כָּנָף

מִבֵּין עֳפָאֵי עֲצֵי חֲצֵרִי תִּתֵּן קוֹל

עַל שְׁלַל צִבְעֵי פַּרְפַּר

מְרַחֵף אֶל מוּל חַלּוֹנִי

עַל יוֹם שִׂמְחַת-לֵב כְּמוֹ יָיִן

יוֹם תָּגֵל נַפְשִׁי בְּכַלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ

עַל יוֹם קְטַנּוֹת מַתַּת אֱלֹהִים