חולות - החוקר (חלק ב)

הסיפור הזה הוא המשך של סיפורים קודמים.

סיפור 1:

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=26989

סיפור 2:

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=27504

סיפור 3:

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=27674

חולות – החוקר – חלק א

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=28289

חלק ב

אור ישב בסיכול רגלים, מוצץ פיה של נרגילה ומהרהר על החיים. ניגשתי להכין קפה במטבח תוך כדי שאני נוזף בו על הספרים הרבים שהיו פזורים בכל פינות הבית. על המיטה היו עדיין סימני אישה שעזבה לא מזמן, כנראה עוד אחת מהסטודנטיות שהחליף מדי כמה לילות. חזרתי כשבידי שתי כוסות קפה וסיפרתי לו שהאישה שרצה בה בידי. כל מה שתרצה שאומר לה אומר, כך סיימתי את הנאום הארוך, נאום שפרש ופירט את מגוון האפשרויות העומדות בפניו.

"אולי הוא בוגד בו עם גבר", אמר, ועיניו נדלקו פתאום. "בעלה התאהב בגבר, מחזיק בדירת אהבים סודית וחי חיים כפולים!", צעק בהתלהבות. הוא החל מסתובב במעגלים מהירים, נרגש מהרעיון של עצמו.

"אור, מדובר במוסכניק מרובע", אמרתי בניסיון לצנן את התלהבותו.

"יהיו ראיות מוצקות!", אמר.

"על איזה ראיות אתה מדבר ילד?? עוד תרצה שאני אביא לה תמונה שלו מנשק גבר. אתה לא מבין עם צי יש לך עסק? בנאדם אפילו את ברג'יט ברדו לא יהיה מוכן לנשק במלון חמישה כוכבים!".

"מחר אתה מצלם אותי מנשק אותו! נגד זה לא תוכל להגיד דבר! ולאחר מכן אני גורר אותו אל חדר המיטות, והכל אני מבקש, הכל יהיה מוקלט ומצולם!!"

יצאתי מהחדר מופתע, אך אני מודה שלא יכולתי לחשוב על רעיון אכזרי יותר מזה שחשב אור. רעיון שיגרום לפירוק מיידי ומוחלט של הקשר ביניהם ויהרוס את חייו של המוסכניק לחלוטין. אם נקמה, אז נקמה, שיננתי לעצמי בניסיון להשקיט את המצפון שהחל מפרפר בתוך הלב.

באותו היום התקנתי מצלמות בחדרים שבדירת הסתרים של המוסכניק. בבוקר שלמחרת, בשעה ששתו את הקפה של הבוקר, אור פעל על פי התכנון ונישק את המוסכניק המופתע. אני מודה שלא האמנתי שאור יצליח לגרור אותו אל המיטה אבל זה קרה. הכל במסווה של לימוד אומנות האהבה. המוסכניק המטומטם נפל בפח. הוא לא ידע שאת אור לא צריך ללמד איך לגעת באישה, הרי הוא היה רב אומן שיכול היה ללמד אותי ואת המוסכניק גם יחד. וכך, הונצח המוסכניק בעדשת המצלמה כשהוא מנשק ומלטף את אור, וכולו משוכנע שהוא בתפקיד מורה המלמד את אור מהי אומנות האהבה.

לאחר מספר ימים נפגשתי באחד מבתי הקפה שעל שפת הים עם אשתו של המוסכניק. בתיק היו מוכנים הצילומים והדו"ח שהכנתי ובו סיפור המעשה על הבעל הבוגדני שהתאהב בגבר. הזמנתי קפה עבורה, הדלקתי סיגריה והבטתי בפניה המצפות. אישה יפה היתה, פנים מעוגלות מעט, עיני שקד ושפתיים בשרניות וחושניות, שקשה היה שלא לרצות לנשק. התחלתי לספר את העלילה הבדויה. סיפרתי על דירת אהבים בה ניהל בעלה חיים כפולים עם מי שבאמת אהב. על בילויים יוקרתיים, נסיעות לחו"ל, מלונות פאר, מסעדות יוקרה, חיי הוללות שיכלה רק לחלום אודותם. את הפנץ ליין שמרתי לסוף. התמונות היו כבר בהישג יד ורק צחוק בלתי נשלט שפרץ מתוכי עיכב את הוצאתן מהתיק. אני מודה שלא הצלחתי להחניק את הצחוק הגואה בתוכי. המחשבה על התעלול שארגן אור לאותו מוסכניק ומבט פניה החיוורים של הגברת גרמו לָצחוק מפעם לפעם לפרוץ. כנראה שצחוקי כאב לה בצורה נוראה ואיומה עד שבפרץ צחוק אחד גדול במיוחד עצרה אותי וגירשה אותי מעליה. ניסיתי לסיים את דברי אך היא היתה נחרצת וסירבה לשמוע עוד פרט אחד נוסף והפצירה בי לעזוב את המקום מיד. נותרתי המום, מנסה להבין איך קרה לא הצלחתי להשלים את המשימה. הלכתי שפוף אל ביתי וכשנכנסתי השלכתי בכעס את הצילומים והדו"ח שכתבתי אל פח האשפה.