מכתב ל"על טעם ועל ריח"

לכבוד מיסטר דרמונד שעושה את התכנית!

שלום רב והשם ישמור אותך!

קוראים לי יחיא ערוסי ואני גר בפתח תקווה מאז עליתי מתימן.

אתמול ראיתי בטלויזיה את התוכנית שלך. ראיתי את שני הילדים הקטנים האלה ארנולד וויליס עושים בידורים בטלויזיה כמו שנאמר "הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים!". ואני ישבתי ושתיתי כוס קפה עם חוואייג' וקראתי קצת בדיוואן. וראיתי אותם ומיד אמרתי לאשתי:

"פגראק עלה רוחאק! מזל מזל בואי מהר, בואי תראי את שני התימנים הקטנים האלה עושים בידורים בטלויזיה!"

והיא באה. נתנה מבט בטלויזיה ואמרה לי "רגע רגע יחיא. אלה לא הילדים של שמעון ג'מילי המרחום מראש העין שנפטר לפני עשר שנים והשאיר אלמנה עם תשעה יתומים? ומי יודע מסכנים מסכנים אלה. בא שיכנאזי אמריקאי ולקח אותם אצלו!"

ואני מיד התערבתי ואמרתי "ואללה.כמו יתומים שנשבו!ידועים מה זה תורה, ומה זה מצוות. ומה זה מורי ותרג'ום !"

ועוד יותר התפלאתי שראיתי באותו יום את הילדים האלה ארנולד וויליס רבים עם מר דרמונד ובורחים מהבית למקומות לא ידועים. כברוח דוד משאול!ומי יודע אם טוב להם איתו ? אמנם הם למדו לדבר אינגליזית אבל בטח בלב הם חושבים בתימנית!"

ומזל אמרה שאולי קוראים להם ארנולד וויליס אבל היא חושבת שזה סתם שמות שהדביקו להם ובעצם קוראים להם ארנון וג'מיליס' וסתם עשו את התכנית כדי להראות כאילו הם בסדר. אבל חשוב לשמור עליהם כי כשהתימנים עלו לארץ, היו מקרים של חטיפת ילדים השם ישמור!.

אז חשבתי וחשבתי ואמרתי שאנחנו כרגע בלי ארבעת הילדים כי הם עזבו את הבית לארבע קצוות הארץ וכל אחד לקחה אותו הרוח לאן שהיא רוצה. ויש לנו עוד שני חדרי שינה. ואולי אנחנו נשלח מכתב שהילדים האלה ארנון וג'מיליס יבואו אלינו ואנחנו נאמץ אותם ונביא להם אוכל אסלי וניקח להם מורי וככה הם לא יצטרכו את השיכנאזי הקמצן מיסטר דרמונד ששם אותם במגדל בבל בניו יורק שמה ונותן להם אוכל בלי טעם ובלי ריח. חיוור ומתוק בלי טיפה סחוג.

ועכשיו מר מיסטר דרמונד בבקשה. תדאג לחינוך של שני התימנים האלה. אולי תשקול לשלוח אלינו את ארנון וג'מיליס ואנחנו נשמור עליהם כמו אתרוג בקופסה והשם ישמור אותך מכל רע!

יחיא ערוסי