ממצולות חייו

ממצולות חייו

ממצולות חייו

נושא הוא את עיניו

היד מושטת לפנים,

היא מתכווצת מבפנים.

צינה חודרת עצמות,

"היא" מזכירה לו נשכחות.

עוברים ושבים,

שבים ועוברים,

מפחדים להסתכל לו בעיניים,

לצלול איתו לתוך המים.

ממצולות חייו

נושא הוא את עיניו,

הבושה כבר נשכחה

עם אחותה – הגאווה.

היד מושטת לפנים,

חורטת בה את השנים.

עוברים ושבים,

שבים ועוברים,

מפחדים להסתכל לו בעיניים

לצלול איתו לתוך המים.

למה אתם מסיטים מבט

קבצני אהבה שכמותכם,

אתם כמוני,

אני כמוכם,

אוספים מטבע למטבע,

ורק ההוא ששם יודע,

שזה אף פעם לא מספיק.

"היא" מזכירה לו נשכחות...

כל הזכויות שמורות