אֵם -בַּת

 
עֵת יָבוֹא הַמָּוֶת לְפֶתַח בֵּיתֵךְ
מוּלוֹ נֵשֵׁב ,שְׁתֵּינוּ  יַחַד.
בְּלִי מוֹרָא נַבִּיט בּוֹ-אֵם , בַּת
וְזִכְרוֹנוֹת כָּבִים
וְכָךְ נְשָלַח  אוֹתוֹ  מִכָּאן לְעוֹד
יוֹם קָצָר  אֶחָד
אֶת הַלֵּיל יַחְדָּו נֶחְצָה כְּמוֹ
עוֹד לֵילוֹת רַבִּים.

גַּם כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּוֶת אֶל  דַּלְתֵּךְ
לֹא תִּהְיִי  לְבַד:
עִמָּךְ  יְהֵא אֲבִי הַמֵּת אֲשֶׁר  הֶעֱנִיק
לְךָ אֹשֶׁר שֶׁל שְׁנָתַיִם
וְעוֹד עֶשְׂרִים שֶׁנִּים בָּן מְרוֹרִים
אָכַלְתָּ בִּלְבַד,
וּלְצִדֵּךְ  אָחִי אֲשֶר  שָׁבַר לִבֵּךְ  כְּשֶׁמֵּת
בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם.

תְּהֵא עִמָּךְ  גַּם אֲחוֹתֵךְ  שֶׁרַק
תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם הָלְכָה,
לְיַד סַבָּא זֶלִיג  וְסָבְתָא לֻבָּה
שֶׁנִּקְבְּרוּ יַחְדָּו מִזְּמַן.
לְיָדֵךְ ָ אֶשְׁהֶה, בִּתֵּךְ , שְׁקֵטָה,
מְלֵאַת חֲשָׁשׁ, דְּרוּכָה,
לוֹבֶשֶׁת לְגוּפִי  אֶחָד הַסְּוֶדֶרִים
אֲשֶׁר סָרַגְתְּ  בְּיַד אֻמָּן.

כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּוֶת אֶל דַּלְתֵּךְ
נַבִּיט בּוֹ נְכוֹחָה בְּיַחַד,
שְׁלוּבוֹת בַּמַּחֲצִית  הָאֲרֻכָּה,
שֶׁל  דֶרֶךְ הַחַיִּים
מִקְשָׁה אַחַת לְעֵת בּוֹא הַסּוֹף ,
שְׁלֵווֹת  בְּצַל הַפַּחַד
נוֹצְרוֹת דַּקּוֹת חֶמְדָּה  אֲשֶׁר נוֹתְרוּ
רִגְעֵי אִם-בַּת הַמֻּפְלָאִים .