הודעות והגיגים

משוררים מתחת לעץ אשל - כתבה מידיעות אחרונות יואב בירנברג.

יוצרים יוצרות יקרים לי מאוד: מצאתי היום כתבה קטנה
משוררים מתחת לעץ אשל
פסטיבל "ימי שירה במדבר"
ייערך בסוף השבוע בשדה בוקר, עם 80 משוררים מהשורה הראשונה.
"אט אט עשה גלים . הכל התחיל בשיגעון של אילנה שחף, מורה לספרות ותושבת שדה בוקר. "לימדתי במכללת ספיר, והיו סטודנטים שאמרו לי שבחיים לא ראו משורר", היא נזכרת, "לכן היה לי חשוב ליצור את המפגש הזה. באוניברסיטת בן גוריון התפתחה מחלקה לכתיבה ספרותית, התחלתי לפתוח יוצרים מהמחלקה לבוא לשדה בוקר למפגשים אינטימיים ולא פורמליים עם הסטודנטים. "אט אט עכשיו עשרות משוררים רוצים לבוא כדי לקבל חשיפה קטנה של כמה דקות. יש משהו בפסטיבל שהוא חזק יותר מהמופעים שבו, וזה הדיאלוג הלא פורמלי שמתפתח מתחת לעץ אשל עם בקבוק יין, כשמשורר קורא שיר, או בחדר האוכל בקיבוץ. יש תחושה כאילו אמנים ואוהבי שירה נקלעו לאי בודד. אין פאבים, אין גירויים, רק שיחות על שירה, קריאה והתיידדויות חדשות. לפעמים עורך ספרותי מוצא משורר צעיר ומבטיח. בזכות הדיאלוג האינטימי הזה נולדו לפחות שמונה ספרי שירה בתוך שדה בוקר".
למה משוררים כה בולטים מטריחים עצמם למקום מרוחק כל
כך מהברנז'ה במרכז הארץ?
יותר ויותר משוררים זקוקים היום למגע האינטימי עם הקהל. לא מספיק רק לכתוב שירים. אם לא מכירים אותך, אתה לא קיים, ולכן הצורך הזה להופיע, לקרוא שירה מעל הבמה, נותן איזשהו כוח. אין ספק שזה גם משפיע על אופי השירה שלהם אחר כך. הרבה שנים שכחו, למשל, מקיומו של טוביה ריבנר. לפני ארבע שנים עשיתי לו ערב הוקרה, ופתאום באו 400 איש . המפגש הזה הפרה גם את הכתיבה שלו, ומאז הוא הוציא שלושה ספרי שירה ושני ספרי צילומים".
הפעם המחווה היא לחיים גורי.
"גם גורי מקבל כוח מהקהל בשדה בוקר, שהקהל בשדה בוקר, שהוא קצת חלוצי, הוא קהל השירה שהוא הכי אוהב".
הבאתי לכם את המאמר בתמציתיות.
מקווה שאהבתם: עידוד כתיבה ולא יותר ואולי גם אנו באתר דרך המילים נחכה את הדרך למפגשים מסוג זה.
תודה לכולם  שקראתם.
שבת שלום ומבורך.
 

תגובות