זה המצב + MP3

בזמן האחרון.

בלילה סטנדרטי,

קצת קשה לי לישון.

ליד הפארק השקט

אני פוסע לבד,

חושב מה קורה

וזה דווקא די נחמד :

שדמויות רגילות,

הפכו לצלליות

הרחובות וה"שדרות",

הפכו לסמטאות.

אנשים שאהבתי,

בנויים לתלפיות,

שברו לרסיסים,

את עשרת הדיברות.

עצוב לי מאוד,

כן, ראשי החל לנדוד.

מחפש משאלה,

שלא ניתן למדוד.

בכביש העוקף,

אני הולך לי לבד,

חושב מה יהיה

וזה דווקא די נחמד :

שסיסמה במחשב,

זה כבר לא כל כך כואב.

או אימרה מנופחת

לא שוברת את הלב.

כן, עצוב לי מאוד

שהכל החל לרעוד,

ואין עוד הפתעה

שלה אפשר לסגוד.