דקדוק בלי מרכאות

קרא לשכנו צֵירֵה ,
שיצא איתו ויראה,

בדרך  נתקלו בשְווא נָח ,
שכל הזמן גנח ונאנח ,

כנראה  בגלל  הבגד כפת ,
שבכלם ,הלביש עליו ברפת,

בינתיים, אמא חִירִיק,
בלי לבזבז זמן לריק ,

שמה דָּגֶש ,
מבלי להתרגש ,

ומתברר שחֹולָם מסתתר ,
בקֻובֻּוץ שֻורוק ולא מוותר ,

אבא בא באגרוף קמוץ ,
חֳתֳף קֳמֳץ ישר בפרצוף ,

חוֹלם לא נקף מַקַף ,
שצמחה לו נקודה על האף,

וכך עד לאזניו הסמיק,
ללא אתנחתא או סימן לפסיק.