שירים

לכבות את האור....

שולחן כסא מורה ותלמידים
כולם כותבים כולם מקשיבים
מתעניינים חושבים שואלים
ורק אחת מתנמנמת מהמילים
כי מילים שנאמרות בגובה אחד
מילים שנאמרות ללא משהו מיוחד
אין בהן עיניין ואף לא ריגוש
אלה סתם אותיות שנירקמות לפיקשוש
ובין מילה למילה
בין צלילה לצלילה
מרחפות המחשבות מרחפים הדימיונות
על שעות אחרות מהנות
של היא והוא וחום עצום
של גוף ולב של משב אויר הלום
של קפה ומלבין
ומיים חמים
ותלתלים רטוביםנשרכים ארוכים
של שמיכהאחת ומגבות שתיים
של רוק באויר וציקצוק שפתיים
של אצבעות ופה ואור עמום
של אושר שבא כך מכלום......

תגובות