עבדות או חירות

אלפיים שנה ציפינו

היות אדונים לעצמנו

להרים ראשנו לזקוף גוונו

בארץ חיינו

אך כאז, בהיפרדנו מן המִצרִים

היו מי שנותרו בתוך המְצָרִים

ביקשו לשוב אל סיר הבשר

כאילו היינו שם עם מאושר

כן היום, שבנו עָם רב

ומה רבים הכמהים לתרבות המערב

נתלים בה כעל סיר הבשר

כאילו סר טעמה המר

הוי ארצנו, שָמַמת אלפיים שנים

שמרת לנו אמונים

מנעה מִזרים פירותייך

אצרת את טוּבך לאהובייך

ואנו, סוף סוף, בעלי זכות בחירה

לשוב אל חיקך בשירה

כבנים אבודים שחוזרים

או להמשיך לרעות בשדות זרים...