יצירות אחרונות
קשת הרגשות (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -29/11/2024 22:45
קֶבֶר (לְזִכְרָהּ שֶׁל קִים-אָן) (0 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -29/11/2024 20:58
מטומטמת😂 (1 תגובות)
ולריה גונצרוב /סיפורים -29/11/2024 16:09
יַעֲקֹב וְעֵשיו - שְׁנֵי לְאֻומִּים./ מאת: אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -29/11/2024 15:54
Unique (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -29/11/2024 13:49
נֶאֶחֶזֶת בְּחֶבְלֵי הַזְּמַן (10 תגובות)
אביה /שירים -29/11/2024 07:03
בכול חושינו נקרות (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/11/2024 06:35
שִׂמְחַת הַחַיִּים🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/11/2024 05:23
פסימי, אופטימי, וחכם (5 תגובות)
אדם אמיר-לב /פוסטים -28/11/2024 21:35
סיפורים
יומה של אמאיומה של אמא קרן שמש חביבה בצבצה בחלון חדר השינה, היה ברור כבר אז ,כי המסע ממשיך ויש לשנס מותנים ולפצוח בבוקר חדש ובעשייה בלתי פוסקת. ציוץ ציפור מרגש ,הוליד חשק קל להמשיך להתפנק רק עוד רגע קט במיטה, אך מיד אחריו קולו המייבב של בני הקפיץ אותי על רגלי ,רגע קל לפני שהטבעתי את ראשי בכרית הרכה. בוקר טוב אהובי, גוזל קטן ומתוק חיכה בפנים קורנות כרוך על עמודי הלול . צחקוק מהפנט של תינוק קטן- אושר גדול העולה על קולה של ציפור ,מיד אחריו נשמע בוקר טוב צייצני ,זו הייתה ביתי הגדולה, חיבוק נשיקה ומכאן מיד למקלחת ,כן רוצה לא רוצה התחילו אתגרי הבוקר לטפס עד צמרת סבלנותי ,עד שתם טקס צחצוח השינים ,הובלתי אותם לסלון ושם מבט חפוז אל השעון המתקתק בחוסר התחשבות הגביר את עוצמות הלחץ בקרבי,מיד ניגשתי להרתיח קומקום להכין שתייה להוציא עוגיות לבחור בגדים להחליף חיתול ,בין לבין כמובן –תזהר ,אסור,מה שיוצא אני מרוצה ובהתמודדות אינסופית מול האנשים הקטנים שלרגע אחד אינם נחים ,נותרו 5 דקות קצרצרות לשלוק מקפה וחיפוש אחר המפתחות האבודים. ברוך השם ובשעה טובה יצאנו לדרך חגורים בחגורות בטיחות ,ראשון ירד יובל שנייה ירדה אלה ,שוב כן רוצה לא רוצה עוד חיבוק עוד נשיקה וכשהסתיים לו הטקס הזה,עליתי מהר לרכבי ובמהירות גדולה דהרתי לכיוון העבודה. שוב נפגשתי עם החלב העמיד,מה שהזכיר לי שהזיכרון אצלי אינו כתמול שלשום ,שכן בכל יום אני מבטיחה להביא חלב טרי ומוצאת את עצמי מגלגלת לגרוני קפה עם טעם לוואי משווע. יום עבודה חדש במבט אל הראי ואלוהים שלי אני מבקשת שיעבור בקלות ובכיף. המרוץ התחיל וצריך להדביק את הפערים . בשעה 16:00 אני מניחה בזהירות את העט ופונה להמשך המסע,חניה חגורה גן אחד גן שני ,דהרה שלוקים, חטיפים, יצירה, ארוחת ערב, מקלחות ועד שמגיע שלב השינה אני כבר לגמרי רצוצה, זהו! שקט השתרר בביתי,זרקתי את עצמי על הספה הרכה עין תורנית נפקחה ,זפזופ קל בערוצי הטלוויזיה מעיד על ערנות חלקית באצבעות הידיים. מחשבה קלה על מקלחת מעודדת לקום מהמרבץ הפראי, עוד כמה רגעים יתחולל פה מהפך מפתיע – אני קמה על רגלי ובחוסר חשק נכנסת למקלחת שבסופו של יום רק מאוששת אותי ומפרה עוד שעת ערב קלה. טיפול קוסמטי מצומצם לבית עוד איזה תכנית ריאליטי והיידה למיטה ,עכשיו מתחיל המאבק האמיתי, כפיפות בטן? טוב נו לפחות משהו קטן לעצמי , כמה דפים מספר שלעולם לא נגמר ו....כיבוי אורות , בכל זאת מחר מתחיל עוד יום חדש שבערך יסתיים גם כך מחר. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |