נַחַל אַכְזָב

1.

נַחַל אַכְזָב    

מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְהָמוֹן מַיִם

זַכִּים וּצְלוּלִים

שֶׁיְּפַכּוּ בִּי קְרִירִים

גַּלִּים גַּלִּים,

וִינַפְּצוּנִי

אֱלֵי צוּק נִשָּׁא

בַּאֲלְפֵי רְסִיסִים.

כִּי אֵינִי אֶלָּא נַחַל

אַכְזָב     

וּפִי צָחִיחַ

וְלִבִּי חָרֵב

וְהַנִּיצָן אִם הֵגִיחַ -

טֶרֶם נִפְקַח

לִרְאוֹת

שָׁמַיִם כְּחוּלִים

2.

אַכְזָב -פֶּלֶא

קִבַּלְתָּ אוֹתִי לְתוֹכְךָ,

נַחַל אַכְזָב    

וְחָשַׂפְתָּ לְפַנַי

בִּמְלוֹא נְדִיבוּתְךָ -

אַגָּדַת תִּפְאַרְתְּךָ

הַנּוֹשֶׁמֶת, הַחַיָּה:

הָעֵצִים, הַצְּמַחִים

חֲלוּקֵי הָאֶבֶן,

הַמְעָרוֹת

הַהִתְפַּתְּלֻיּוֹת

עֲלִיּוֹתֶיךָ וּמוֹרָדוֹתֶיךָ;

שֶׁהֲרֵי אִלּוּ שָׁטְפוּ

בְּךָ מַיִם אֵיתָנִים

כֹּל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה

לֹא הָיִיתִי זוֹכָה

בְּעֹנֶג מַרְאֶה

וּמַגָּע

פְּנִימִיּוּתְךָ

הַשּׁוֹקֶקֶת.

3.

וָאֹמַר לָךְ : בְּדָמַיִךְ חֲיִי

אֵיכָה  הָיִיתִי

שׁוּב   אַכְזָבָה.

כָּשַׁלְתִי בִּנְתִיבִי

וְכֹל חֶלְקָה  טוֹבָה

אַךְ-זָבָה מֻגְלָה

דְּמָעוֹת וָדָם.

זוֹעֶקֶת בִּי הַנְּשָׁמָה

שֶבִּיסוֹדָהּ מֻטְבַּעַת

בִּרְכַּת הָאֵל עַל אֶרֶץ

אַךְ-זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ:

אַל נָא תֹאמְרִי נוֹאָש

קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה

רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא

הִתְקַדְּשִׁי,  הִטַּהֲרִי

לִקְרַאת יוֹם פְּקוּדָה.

תִּנְהַר פְּנִימִיּוּתֵךְ

בְּזִמְרוּרֵי נְגוֹהוֹת

שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

עֲטֶרֶת אַךְ-זָהָב

בְּרֹאשָה  מַרְכִּינָה.

עֵינֵיהָ מִשְׁתָּאוֹת

אֵש בְּלִבָּה

תָּמִיד יוֹקְדָה.

כָּל כֻּלָּה

מוֹדָה יָה

בְּהֵרָאוֹת

לָה

דּוֹדָה.