בִּיז'וּ (ללא כוונות זדון כלשהן)

זהו בִּיז'וּ,,,בא מקווקז,
אמיץ , מאין כמוהו ,  ונועז,

גבר, חסון , גבוה  וחזק,
בנוי לתלפיות , ממש  קוזק ,

עוד בצעירותו , דהר בהרי אוּרָל
ונערות לרוב , מבתוליהן גאל,

באף אחת לא בחל,
כל אחת בתורה נישק ושָגָל,

וכשעלה עם כולם לארץ הקודש ,
אבוי,,,לפתע פתאום תקופת  יובש ,

אף לא אחת מסתכלת לעברו ,
והכאב והתסכול מגיע עד לאברו,

בצר לו ביאושו, חיפש מוצא,
מחל על המוסר, והגיע לפרוצה ,

ישב ובהה נבוך,
ההיא הסירה את המחוך,

"למה זה בית השחי מגולח ?
אצל הבנות שלנו שם צמרי ורך,"

לא ענתה, פשטה שמלתה,
זוג רגליים חטובות וחלקות גילתה,

ושוב הוא בשאלה ,"היכן השערות?
אצלנו , כולן, הרגליים , נעימות וצמריריות."

לבסוף ניצבה לפניו בלבוש חוה.
כל כולה ,כמיטב האופנה ,חלקה וחטובה ,

עמד המום , והצביע מופתע,,,
"שם ? , אצלנו  כל אישה , איזו פרוות צמר עוטה ",

פקעה סבלנותה , איזה דמגוג ,

פערה פיה והחלה לשאוג :

"לֵמַה באת ? לזיין או לסרוג ? "
----------------------------------------------------------
(סליחה על המילים הגסות,
כך היא שפת הרחוב,אין מה לעשות)
----------------------------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי