סיפורים

זהירות! בונים כאן

 
                                   
      לאמא ואבא של אמיר ודפנה
        יש רק בית אחד, ברחוב השקמה,
        אך לדפנה ואמיר – ראו איזה פלא!
        יש כל פעם בית אחר, בנוי לתפארת
        כי החל מהבוקר, בכל יום של חופשה
        הם בונים לעצמם דירה חדשה.
 
        ביום הראשון של חופשת חנוכה
        הקימו דירה בין ארון למיטה:
        שטיח קטן על רצפה הם פרשו
        שמיכה גדולה מארון גררו
        קשרו והדקו ועמלו בשמחה
        ותוך זמן קצר המלאכה הושלמה:
        הגג כבר מונח, הקירות ניצבים
        והבית מוכן לקבל דיירים.
 
        וכדי לחגוג חנוכת הדירה
        הזמינו מאמא ארוחה גדולה;
        בביתם החדש הם פיקניק ערכו
        ובתיאבון רב את הכל זללו
        ואמא הביטה ומאד הופתעה
        איך דפנה אפילו טרפה חביתה.
 
        וכך מהבוקר ועד חשיכה
        בלו האחים בנעימים בדירה
        הם סיפרו סיפורים, צחקו, התבדחו
        ואפילו לריב ביניהם שכחו.
 
        אך עם רדת הערב, עניין מעצבן
        אמא התחילה לגלות יחס עוין:
        ללינה בדירה החדשה התנגדה
        ושלחה את שניהם בדחיפות למיטה.
        ואם לא די, בכך לא הסתפקה
        ובבית חיבלה בצורה אנושה
        גג וקירות בהינף יד היא סילקה
        בתואנה שקר, וצריכים שמיכה.
 
        הם מחו נמרצות, ואפילו בכו
        אך היו עייפים, ומייד נרדמו.
        ובבוקר השכם, שני בונים אמיצים
        חידשו במשותף את המאמצים
        ובשעה שאמא לקניות הלכה
        התקבלה פה אחד החלטה חדשה.
 
 
 
 
        באמבטיה חפשו ומצאו מגבות
        בזריזות הם קשרו חבלים בפינות
        לספריה – מימין, מצד שמאל – לקולב
        וליתר ביטחון התחברו למדף
        ועוד טרם הספיקה האם לחזור
        הם הקימו ארמון מפואר בפרוזדור.
                   
        וכשאמא חזרה בקניות עמוסה
        עמדה בפניה הפתעה חדשה
        אבל משום מה, לא שמחה היא כל כך
        כי שוב לא יכלה לעבור למטבח.
.
        את גורל הארמון קל מאד לנחש
        אך את דפנה ואמיר קשה לייאש
        מדי יום הם פותחים במבצע מחודש
         ובוטחים במזל שיאיר מחדש.
 
         ואם מזדמן המקרה המופלא
         שמצאו ברחוב אריזה חדשה
         של מקרר, טלוויזיה או מכונת כביסה –
         ההתרגשות עצומה, ואין קץ לשמחה:
         את שללם היקר לביתם גררו
         דחפו ומשכו, על מדרגות התגברו
         התגנבו למרפסת, הביאו קופסה
         בה שומרים מספריים – ופתחו במלאכה:
         משני הצדדים הם פתחו חלונות
         בחזית קבעו דלת רחבת המידות
         סחבו רהיטים, גם קישטו וצבעו
         בעמלם ראו פרי ומאד נהנו.
 
         וכשאמא גלתה המציאה החדשה
         היא הרימה גבה וגם קצת נאנחה
         אך משראתה עיני ילדיה, אמרה:
         "נו טוב, שיישאר כבר עד סיום החופשה!"
 
 
 
         כל הזכויות שמורות ©
                          
 
                       
 
 
       
 
 
 
 

תגובות