שירים

עת החצוצרות עוד ישלבו,שוב קולות שלום אני שומע,
הילדים נבהלו,כי זה סיפור ישן נושן,אני במקרה יודע.
זאת היתה שריקה,של קאסם נוסף בדרך לשדרות,
לאמר את האמת,לנפץ לכל הטיפשים את החלומות.
 
על המזגן עומד לו תור,מתרתר לזוגתו בקולות אהבה,
אם יבוא מתחרה ,רק שינסה לבוא,יצא מיד למלחמה.
על משקוף התריס, נלחמים יונים ,מקום לבנות קן רוצים,
רק אנחנו ומועצת החכמים,יבוא שלום בשלום מאמינים.
 
חסידי גור בירושלים,התכנסו לחגוג לנכדו של האדמור,
בר מצווה ענקית,שרו שירי חסידים יפים,בניחוח המור.
הנה תינוק ננטש,בוכה בחדר המדרגות,איפה אמא שלי,
החדשות טובות,רק בית אחד נהרס,בשדרות אצל גיגי.
 
אך איזה יום יפה,השקדיה שוב פורחת,ישראל עוד קודחת,
החברים במושב חולמים,מתי תצא הרחבה,לחוש מזומנים.
כאילו כלום לא קרה,פונים שוב למועצת הגדולים החכמים,
אם זה יעזור,יקימו ממשלת אחדות לאומית,יחפשו גיבורים.
 
אני טיפש,כלל לא חכם,פונה לספר הספרים,מה כתוב לי  שם,
עין תחת עין,גרידי תחת גראד,שן תחת שן,שסאם תחת קאסם,
איזה כיף עוד מעט פורים,תנו לילדי שדרות ואשקלון ריגושים,
מי יחזיר להם את אותו ביטחון,שהבטיחו האבות המיסדים.
 
אני כותב באירוניה,אולי קצת מגזים,מה קורה שוב נרדמים,
הבטיחו והבטיחו,יש לנו קבלות בתמונות ,יש גם במילים.
תשמעו את הקול באופק,צאו מהר כולכם לרחובות מחר,
או שיהיה שלום ,או מלחמה כמו מלחמה עכשיו,פן יהיה פה מאוחר.!!!!!
 
 
 

תגובות