סיפורים

חוסר תקשורת

 

4.3.08

 

חוסר תקשורת

 

שתיקה. חוסר תקשורת. השמים הם הגבול ואין שמים מעליי. לא אור, לא חושך. שתיקה. סערה. שתיקה. מלחמה. פחד. כאב. עצב. ואין מה שיחבר בין כולם. ואין מי שיחבק את כולי. על כל חולשותיי ולא על יופיי. הילדה שבי. אבא שלי. האם שכחת כמוני שאי פעם הייתי ילדה? אמא שלי. מאז ומעולם, מי הייתי אני בשבילך? האם את זוכרת?האם הרגשת, האם אי פעם נתת מקום לילדה להיות? האם רצית שאגדל כל-כך מהר? האם תמיד רק רצית הרבה ילדים שיגדלו כבר? שיהיו כבר בכוחות עצמם? שיגדלו כבר!

 

שתיקה. חוסר תקשורת. הוא יכול להיות זה שיראה והוא בכלל לא רוצה. הוא יכול להיות זה שארצה והוא בכלל לא רואה. טיפש קטן. כמה יפה חיוכו. כמה אהבה הוא נותן לי רק במבט עיניו. והוא לא מסתכל. הוא שמח שאני פה, אבל רק כשאני פה. טיפש קטן. אלפים יפים ממך רוצים ומוכנים לתת הכל. אני ממכרת. בתשוקה שבי, באהבה שבי, במגע שלי, בקרבה שכבר שכחתי. אלפים יפים ממך... כנראה לא טובים ממך, כי אין בי כל רצון בהם. ובך רציתי. טיפש קטן. טיפש גדול. טיפש גמור. אינך רואה ואינך שומע.

אתה מגניב לי נשיקה, אני אוהבת ורוצה. אתה זורק אותה על כתפי החשופה או על ידי העטופה, אתה אוהב אותי בכל מצב. כששיערי פזור או כשאסוף, עם או בלי איפור. אבל לא באמת. אתה פשוט לא יכול. אני מלאה בהבנה. אחרי הכל, אתה זה שמייצג אותי בכל משוואה. לא בודקת, לא רוצה. מחפשת פנטזיה שתמלא אותי אבל רק מרחוק. כי היא אפילו לא מתקרבת להיות. אז אני חסרת תקשורת ושקטה. אין לי מה לומר לך. אתה כל כך דומה לי ואני כל כך שונה. תן לי מקום בליבך ושהאל ישלח לי אהבה. גם אם בצורה שונה ובגוף אחר, רק שאוהב אותו כבר. גם אם לא נדבר.
 
כל הזכויות שמורות

תגובות