המיתולוגיה התימנית: מעשה במרת שמריה

והנה שוב אנו שבים להאזין לרחשי סיפוריהם של היושבים ומחזנים גת אי שם באוטובוס הנטוש שבחצר של מר חבשוש ואם נטה אזנינו נשמע את הסיפור הבא:

בלרופון היה גיבור במיתולוגיה היוונית, אשר רכב על פגסוס, סוסהפלא המעופף. אך בתימנית נקרא לו פג'סוס. או פגע רע שהמיט כמעט חרפה וכלימה על מרת שמריה המסכנה, אבל מאידך היא בשל כפיות הטובה שלה המיטה זאת על עצמה.

המיתולוגיה מספרת שבלרופון אילף את פגסוס הסוס המעופף, באמצעות רסן מוזהבשקיבל מהאלהאתנה. בלרופון ביצע מספר משימות מסוכנות שכללו את הריגת הכימרהשהייתה מפלצתבעלת ראש אריה, גוף תישוזנב נחש, בריה משונה רחמנא ליצלן מאותן בריות המסתובבות בערבות אוסטרליה ומזמרות את זימרת בין הערביים עם ציפור הקוקוברה והכנרית המצוייצת. לאחר ביצוע מטלות אלו רצה בלרופון בכבוד האלים היווניים וקיווה לחיות לצדם בהר האולימפוס, אך פגסוס סירב לקחתו לשם והשליכו מעל גבו. לאחר תקרית זו, המיתולוגיה מספרת שפגסוס לא נתן לו או לאיש אחר לרכב על גבו. כמעט, אחר כך הם ערכו סולחה. בלרופון הביא לו קש ותבן מהשדה של בוליסה ונטורה מסלוניקי והם השלימו והפכו לחברים טובים מאוד.

והנה ישב בעלה של מרת שמריה, הלא הוא ציון, על הרדיו הכבד, כמו שיושב על שטיח מעופף ומרת שמריה שאלה: "ציון ציון מה קרה? מה קרה?"

והוא פצה את פיו ויען: "אמרו ברדיו – מיד נעבירכם לירושלים!" ואני מחכה להעברה.

ומרת שמריה צחקה צחוק גדול ואמרה: "חליע לא אללה, מה אתה טבע? בריה משונה! קח לך קו אוטובוס לירושלים!"

"אבל זה עולה עשרים שקלים! ויש לי רק עשרה שקלים בכיס!"

"אז לך לבנק ותוציא מהכספו ואחש!" הצביעה מרת שמריה לכיוון בלתי ידוע.

ומשהלך ציון לדרכו חשבה מרת שמריה, לו הייתה מגיעה לירושלים והולכת לכותל ושמה פתק קטן ופתק בינונוי לרפואת בעלה המג'נון ולכך שאבשלום יתחתן ואביבה תלד בן זכר ושמזל תיפקד בבת ושעליזה תתגרש, אולי המצב היה הרבה יותר טוב. כי מאז הטיול האחרון לירושלים שנערך ביוזמת השכנה ימימה, עברו כבר שלושים שנה וירושלים גדלה ותפחה כמו בטן של אשה בחודש התשיעי.

והנה פלטה פיה ותאמר: "ואללה, לו היה ביכולתי לעוף שמה!"

והנה משק הרוח ומשק כנפיים נשמע לאוזניה, ובתחילה חשבה שזה משק כנפי ההיסטוריה, אבל הנה ראתה לפניה סוס ורוכבו כמו רכב פרעה בים סוף אלא שהיה זה פגסוס ורוכבו בלרופון וגופו בנוי לתלפיות כמו ההוא אלי האנה והוא מושיט לה את היד. ומרת שמריה נרתעה ושאלה: "מי אתה אם יותר לי לשאול?"

"אני בלרופון וזה הסוס פגסוס!" אמר

"מהה? בלע טלפון ופג'סוס או פגע רע? הלשגעני באתם?"

"באנו מיוון, להגשים משאאאאלות!" אמר בלרופון במבטא תימני אסלי

"תגיד את האמת, אתה לא הבן של ציונה עורקבי? זאת שעברה לפתח תקווה? ואללה אתה מזכיר את הבן שלה. אולי באמת נסע ליוון לעבוד!"

"רצית להגיע לירושלים? סידרנו לך ספיישל של נסיעה!" אמר בלרופון ופגסוס צהל

"רגע רגע, אולי אתה הבן של אנטיוכוס הרשע?" הקשתה מרת שמריה

"שרלתק מרת שמריה!" גידף בלרופון בתימנית, ומרת שמריה לא היה לה ספק והיא טיפסה על גבו של פגסוס והם עפו ועפו לעבר ירושלים כשמרת שמריה מתלהבת ואומרת: "בחייאת עיוני אני מעופפת, אני מעופפת!"

והנה ראתה את גברת מרחום אופה פיתות בתנור בחצר וקראה לה מלמעלה. וגברת מרחום הביטה בה והתעלפה על המקום.

והנה ביקרה מרת שמריה בכותל וראתה את הר המוריה וביקרה בקבר דוד המלך ובקבר זה או אחר וגם בשכונת התימנים ואכלה פלאפל אצל שלום, על חשבון בלרופון ובילתה יום שלם ולבסוף נתן לה בלרופון שקיק מלא במטבעות ואמר: "זה הוצאות לדרך לראש העין! אני חייב לחזור ליוון!"

"מי מחכה לך שם?" שאלה

"אנטיוכוס!" אמר בלרופון ונכשל בלשונו

"אנטיוכוס? נבהלה מרת שמריה ומיד גידפה "אותך ליהודה המכבי, אותך למתיתיהו! אתה לא מתבייש! ככה להתנהג ליהודיה תימניה זקנה! עוף לך עם הפגע הרע, פגע סוס!"

"כפויית טובה שכמותך!" נעלב בלרופון ומיד מיהר לעוף משם לפני שהג'דתי (הסבתא) העיקשת תכלה בו את חמתה. והוא לחש לחש קסם כפול ונעלם

ולמרת שמריה לא היה כסף לבד משקיק המטבעות והיא שירכה דרכה אל תחנת אגד ועלתה לאוטובוס וכבר היה בנסיעה והיא הוציאה מטבעות מן השקיק ונתתם לנהג והוא הביט בהם כלא מאמין ומיד אמר: "באת לעבוד עליי? אלה לא מטבעות בתוקף, אלה מטבעות מזוייפות! תרדי מיד מהאוטובוס!"

הוא פתח את הדלת והוריד את מרת שמריה בטרמפיאדה. עזובה ובודדה. וכשעצר אוטו הוא העלה רק חיילים, וכשמישהו עצר לה, הוא הסיע אותה עד לשער הגיא ושם נאלצה לחכות שוב מחדש לרכב שיגיע לראש העין.

רק בחצות הגיעה מרת שמריה אל ביתה, בעזרת טרמפים ואנשים טובים ומשראה אותה בעלה שאל: "היכן היית יא ממזרתה!" והיא ענתה לו והוא לא האמין והיא לא האמינה לו שלא מצא שני שקלים לנסיעה והיא חשבה על כך שאמנם נסעה בחינם אך חזרה באין פרוטה.

ומכאן אנו למדים שאל לנו לקרוא לאדם שעוזר לך בשם אנטיוכוס או פגע סוס. כי הדבר יבוא עליך בהפוכה, ואם אתם לא מאמינים תשאלו את מרת שמריה שגרה ברחוב ציון ברזילי מס' 2 בראש העין. והיא תגמול לכם אם תביאו איתכם שני שקלים בשביל ציון בכדי שסוף סוף ישלים את הסכום הדרוש לו על מנת לעלות לירושלים.