ושוב אנו כטוב ליבנו בסחוג ובג'חנון חוזרים אל המיתולוגיה התימנית. זו שנבטה בין כפרי תימן, בין רדעא לחג'אב ומשם עברה לאוטובוס של חבשוש בחצר האחורית שלו וסופרה על נרגילה ובורי וחיזונה כפסטיבל חזנות תימני. על חשבון אותן נשים מסכנות כמרת שמריה, מרת בורגתה ומרת חבשוש שעמלו על סירי האוכל. לא הזכרנו את מרת מרחום, כי זו, האשכנזיה, היטיבה להחזיק חזק את בעלה.
והנה בוקה ומבולקה בהר האולימפוס כי רבו השמועות על כך שתושבי ראש העין ביזו את שלוחי המיתולוגיה היוונית ועוד העזו לבזות אותם בגידופים כגון "אנטיוכוס" ועוד ועוד.
והנה נפטון כעס כעס רב ורצה לכסח את אלו אשר דיברו סרה בחבריו. ואילו זאוס ציווה להשתיקו וכה אמר:
"אני אתחפש לרבי יהודי ואשים בליבי ובפי מבטא תימני כאשר היה עם אבותיהם ואקבץ נדבות ותוך כך אני אגנוב את כל הזהובים אשר נתנו להם ובכך נסגור עימם חשבון!"
"איזה קבוצה היא הכי דתית וקיצונית ביהדות?" שאל את אתנה, אלת החכמה. היא הביטה באנציקלופדיה האולימפית לרגע ואמרה: "סאטמר! ויש שם גם יהודים תימנים"
והנה שיסעה אפרודיטה את דבריו ואמרה: "אבא זאוס! יש לי דרך יותר טובה. תן לי לנסות בדרכי נועם להשיב את החרפה!"
וזאוס לא נתן בידה לדבר וצעק: "אני הבוס! אל תתעסקי איתי. אני אסדר את העניין!"
כולם נשתתקו והוא קם ממקומו בכבדות ובהחלטיות אל היעד.
והנה סעידה מרחום הלא היא לינה שיפרה מסיפור כפר שרשום, פתחה את הדלת למשמע דפיקה קלה וכה ראתה לפניה רבי יהודי עם פיאות עד צוואר וכובע חסידי הקרוי שטריימל וקפוטה והוא פתח פיו במבטא תימני ויאמר:
"אנוכי צריך תרומה על סך מאה שקלים חדשים למוסדות חסידות סאטמר!
"קודם כל איזה סאטמר ואיזה נעליים! אם אתה תימני וגם סאטמר אתה צריך לגור בארצות הברית!"
והיא טרקה עליו את הדלת.
כך עבר והגיע אל מרת בורגתא שברשותה עמד שדה הפלפלים. הפעם שתק ואמר כמה מילים חטופות:
"תרומה למוסדות סאטמר!"
ובורגתא הזעיפה פניה ואמרה: "יא חרים אבוק, אתה לא מתבייש! אנשים מחסידות סאטמר גנבו את הספרים של סבא שלי ונתנו לו ספרים חדשים. ואת הספרים העתיקים מכרו באלפים. תסתלק לך יא מג'נון"
"יא דודה, אפשר לשתות כוס מים!" שינה את מבטאו לתימנית
"אתה משלנו?" שאלה בקול מופתע
"כן, בטחחח!"
והוא ישב על כסא בשולחן והיא ניגשה אל המקרר להוציא לגין של מים ובינתיים הוא ריחרח וראה את שולחן האיצטבה שהביאה דודה ימימה מאיטליה ובחושיו הרגיש ששם נמצא הכסף. והוא חמק עבר שם והחל לפתוח את המגירה.
ובינתיים הגיעה למקום לבנת מרחום הבת של סעידה, ולימים אשתו של עדי קוקושינסקי, בכדי להזהיר את מרת בורגתה מנוכל שמנסה לקבץ נדבות באיזור. היא נכנסה בלאט מבלי לדפוק והיא ראתה אותו מפשפש באיצטבה. מוציא תמונות של הנכדים, אחר כך מוציא דרישה לתשלום משל חברת החשמל ועוד:
"יא בורגתא! צעקה ליבנת. תראי תראי הגנב בן גנב החסיד גונב מהאיצטבה!"
וגברת בורגתא הפילה את כוס המים על הרצפה וצעקה: "יא גנב איבן אל גנב ג'חש! יא נוכל וכופר! אתה רב? אתה עקרב!"
ואילו זאוס המנחוס נכלם וראה כי נתפס בקלקלתו ולכן מיד השתנה והפך לזאוס האמיתי שפלג גופו ערום וחנית בידו והוא בעל זקן וגברת בורגתא נדהמה עד מאוד וצעקה: "גבר ערום בבית! גבר ערום בבית! הצילו תקראו למשטרה!!!! תקראו לבנים של זכריה שרעביייי!" ואז זרקה עליו ספר של דפי זהב של איזור חיוג תל אביב, הכבד ביותר שיכלה למצוא ומיד התעלפה וליבנת הביטה בו בתדהמה.
וזאוס נפגע בראשו וראה שמאנשים כאלו, עזי נפש, לא יצליח למצוא לא דינרים ולא זהובים, ראה את ליבנת מרחום שיופיה כליבנת הספיר, ואז כישף אותה בעיניו והעביר לה עזות נפש ותכונות יווניות משל אפרודיטה, מעין קאט ופייסט הידועין לנו ממכשיר המחשב, ומיד נעלם אל הר האולימפוס במן עשן של פצצת עשן או של חזיז.
"יא טמבל!" האשימה אפרודיטה את זאוס מששב. "אמרתי לך שאני אוכל לעשות זאת הרבה יותר טוב, ואתה כמו טבע , הלכת לשם!"
"אל תדאגי" השיב זאוס "העברתי לליבנת מרחום מעט מתכונותייך, אני מקווה שהדבר ישנה!"
אפרודיטה שתקה לרגע, אך אמרה: "לא יעזור לה, היית צריך לחטוף אותה ולהביא אותה לכאן, אני הייתי מעבירה לה סדרת חינוך!"
"אני לא רוצה כאן פרשת ילדי תימן מספר שתיים!" צרח זאוס במלוא כוחו עד שהר האולימפוס רעד.
למחרת, הלכה ליבנת מרחום ואמרה לאביה ולאמה האדוקים: "אני רוצה ללמוד ריקוד, להיות רקדנית!
"מה נהיה?" אמר אביה בדאגה
"קיבלתי השראה!" ענתה
