סיפורים
החתונה של מיקי
היום הולכים לחתונה של מיקי, אמא אומרת ונותנת לי את הנעליים החדשות היפות. היא אומרת שחתונה זה כמו מסיבה. אני רוצה לנעול את הכפכפים החדשים שקניתי כי הם דומים לכפכפים של מיקי ונהיה תאומים אבל אמא אומרת שזה לא מתאים לשימלה ושיהיה לי קר איתם. אני אומרת שלא קר לי והם אדומים כמו השימלה. אז אמא אומרת שהחתונה בחיפה וקר שם וחוץ מזה שאני אוהבת את הנעליים החדשות. זה נכון אני הכי אוהבת אותם, אבל אני רוצה שמיקי יראה את הכפכפים שקניתי. אז אמא אומרת שבשבת נסע למיקי ואם לא יהיה קר אני אוכל ללבוש את הכפכפים.
חיפה זו העיר של מיקי. זאת עיר ממש רחוקה. צריך לסוע המון זמן עד שמגיעים אליה ובסוף הדרך יש עליה מפותלת עם מלא עצים, אבא אומר שזה כמו רכבת ההרים שהיינו בה בלונה פארק.
אמא אומרת שאולי אני אוכל בחתונה כי מיקי יהיה שם. אז אני שואלת אם יהיה שם עוף שרוף של מיקי, היא אומרת שיכול להיות ואני אומרת שרק עוף שרוף של מיקי אני אוכלת. אז אמא מתחילה לדבר עם אבא בשפה של גדולים על זה שאני לא אוכלת כלום ושהיא לא יודעת כבר מה לעשות איתי.
עידו נשאר אצל סבתא כי הוא קטן מידי. אני לא יכולה לפספס את החתונה של מיקי, זה מה שאמא אמרה לסבתא. זה בטח בגלל הקשר המיוחד שיש ביננו. גם את זה אמא אמרה. שמעתי אותה אומרת את זה למרגלית, אמא של אליקו. היא אמרה שאני ממש קשורה למיקי. מרגלית אמרה לה שזה ברור, זה בגלל שהוא דוד שלי אבל אמא אמרה שלא, יש בינהם קשר מיוחד.
עבר כבר המון זמן ואז אבא העיר אותי ואמר לי שהגענו. הולכים לראות את מיקי. אבא אמר שכשאני רואה את מיקי או את ויוי אז להגיד להם מזל טוב.
אנחנו בתוך יער כמו מה שראינו בדרך. הנה מיקי, אני רצה אליו. הוא מרים אותי ואומר:"מיכלוש, מה נשמע, חמודה?"אני זוכרת שאבא אמר לי להגיד לו מזל טוב אבל אני רק מראה לו את הנעלים החדשות שלי. הוא אומר שהם יפות. הוא בכלל לא נעל את הכפכפים שלו. אני אומרת לו שהוא לבוש כמו סבא, זה מצחיק אותו. מישהו גדול בא ולוחץ לו את היד ואומר מזל טוב. ואז בא עוד מישהו ועוד מישהו ומיקי מתחיל לדבר איתם ומוריד אותי למטה. הנה ויוי, היא נראית כמו נסיכה. אני באה אליה והיא אומרת "הי, חמודה" ואומרת למישהו גדול משהו בשפה שלה, נראה לי שהיא מספרת לו על הקשר המיוחד שיש לי ולמיקי. היא אומרת לי שהמישהו הגדול זה אח שלה מארגנטינה שזאת הארץ שלה וזה בחוץ לארץ. הוא אומר לי "שלום, אני מרקוס". הוא מדבר מצחיק. ויוי קורצת לי כי גם היא מדברת מצחיק לפעמים וזה הסוד שלנו שאני עוזרת לה במילים שהיא שוכחת. הוא נראה נחמד, מרקוס. הוא גם לבוש כמו סבא. ואז אבא בא ושואל אם אמרתי מזל טוב למיקי וויוי ואני אומרת שכן. אבא רוצה שאני אוכל משהו אז אני אומרת שאני לא רעבה והולכת למרקוס. הוא הולך והולך והולך ואני הולכת אחריו ואז הוא מסתובב ומראה לי שהוא מחזיק מתנה ביד. אז אני מבינה שהוא האחראי על המתנות. הוא שם את כל המתנות בחדר סודי שאף אחד לא ידע איפה הן. אני רצה לכניסה ומסתכלת אם מישהו מביא מתנה ואם כן אז אני רצה למרקוס ואומרת לו ואנחנו הולכים ביחד לחדר הסודי, רק אני והוא יודעים איפה זה ובסוף אני אגלה למיקי והוא יקח את כל המתנות הביתה. אבא שואל אותי לאן אני רצה כל הזמן ואומר שהולכים לחופה. כל האנשים הולכים ביחד והנה אמא וסבא ותמר. אני רואה מלא רגליים. כל הבנים לבושים כמו סבא והבנות עם נעלי עקב, חוץ מאמא, היא אף פעם לא נועלת נעלי עקב. ברצפה יש כתמים בכל מיני צורות. זה כמו אצל סבא בבית כי גם אצלו זה בשחור ואצלנו זה כתמים יותר קטנים ובצבע חום. אבא מרים אותי על הכתפיים אני רואה מישהו מבית כנסת שמדבר עם מיקי וויוי וכולם מקשיבים לו. ויוי מסתתרת מאחורי מטפחת אבל אני רואה שזאת היא. ואז מיקי מוריד את המטפחת וכולם רואים שזאת היא והם מתנשקים וכולם מוחאים כפיים וצועקים מזל טוב אז אני גם צועקת כדי שמיקי ישמע.
