זו עדותי

בא המלאך אל העיר, והעיר אפלה

והמלאך, חציו אש וחציו מים

גופתו, כארי שסועה

ניצב מול האל שבמרומים

לועג ומקטרג, פיו זעם וחמה

ניצב הוא, ומקטרג.

עד אנה אלי, שואל

עד אן, מדוע ולמה

מלאכה רואות עיני, והתורה שמה נמה.

וכס הכבוד כולו זיו וקדושה

עטרה שזורה בדבש ומגדים, בראשו קבועה,

ועמוד העשן שבגב המחנה, חג ומסתחרר

כאילו ממאן הוא לקבל את עדות המקטרג

וממאן לשמוע כי סרו בניו ונטשו תורתו.

וייחר אף הבורא, וחמתו בערה

ויקרא לשרפים כי יפקדו לפניו

ויחנו טורים של מלאכים שנקבצו ובאו

מעטים לבושי שחורים וזימה שפתם

והמרבית בלובן, זיו ואורה עינם.

ותצא בת קול מעמוד האש והענן

רועשת, נסערת, ותומר בקול נרגז

לא הסכית למקטרג, ומלאך השלום נאלם.

ויצא מלאך טהור וזך

שיניו פנינים, ופז ניגר משפתותיו

פרש כנפיים, הרכין ראש,

ויאמר לעמוד העשן, אני הסנגור,

כי הערב כשכוס לתשבי בידי

שמעתי תפילה עולה מבתיהם

שירת נערים ונערות, הודיה ותחינה

תפילה לאל עליון נושאים לקבץ גלותם,

והנדיבים בעיר יכבדום בטוב לבם

לא יטו אוזן לזד וידאגו למחסורם

השירה שבפיהם שקולה לנהרות תורה ומצוות

כמצוותיך אלי למען תשיב בניך לציון.

 אנא אלי שמור נא לי על כל אלה

פרוש כנפיך והצר זמורות עמך

השרים הלל יומם וליל, לפזורי ישראל.

אנא, הקיצי דממה ופתחי בשיר

הללי והביאי שבחי מחוללים

שאי במה זו כעדות לפני המרומים

שאי את הניצבים מול האל כעדות עולם

קשרי זרים לראש גבירים ונדיבים בעם

על טוב ליבם ואהבתם לתורה ולשירים.

זו עדותי אלי, לזכות בני ישראל

זו עדותי הזכה, שמור נא עליהם

קבל שירתם כתפילה העולה מלב עמך

ובשירתם יתקיים הפסוק

ואהבת לרעך כמו את לבך

שירתם, מעשיהם הטובים ואהבתם לבריות

שקולים הם כתפילה ותחינה בפניך.

חרוץ דינם לזכות, והשבת פני מרעי עוללך.

© כל הזכויות לתוכן יצירה זו 71/2  שייכות ל  shulibangi