הוא היה

ימי החורף הקרים, נעצמו, ירדו מכאן.

צבע חד גוני, שינה אורו,

מתח קשתו.

זמירות אביב, פתחו, חלון ישן.

סגור ליבו, כבן יומו,

והם איתו.

ימי הקיץ החמים, עצלו, חזרו בזמן.

שיח שלבלב, יבש כולו,

שילח נפשו.

עצבות הסתיו, ירדה, אין לאן.

סתם ליבו, עטף ראשו,

נותרו איתו.

ימי עונות הולכים ובאים, הכל חוזר,

פרח רב צבע, זרע פריו.

בירך אותו.

תפילות המבשר, קרעו, לב חבר.

שתת ליבו, נטש חלקו,

לבד איתו.