צער הנטישה

נער כי הייתי

שובב ויפה מראה

וארצי צרה הייתה לי,

יצאתי אל הים

לארץ יפת מראה

שם את חיי קשרתי.

עת צרה תחול

בארץ בה נולדתי

ליבי יוצא מגעגוע,

ביתי עולה באש

ובניכר אני הולך

ואיני יכול להושיע.

אחרי שנים רבות

הנער כבר זקן

ואין כוחי כילד,

עם שחר אתעורר

תפילה לאל אתן

תפילה תמה של ילד.

שבתי אל ארצי

אחרי כלות כוחי

ותמו נדודי בחלד,

על גבעה רמה

נטעתי את ביתי

משכן ללב בניתי.

באחרית ימיי אשכון

בארצי אשר נטשתי

ואדמתה לי בית תהיה,

שאשוב אליו כילד

בחיק אימי אשכון

וארצי, עוד לא נטשתי.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 125/4  שייכות ל  shulibangi