אהבה אסורה חומקת

חיוך קטן שבה את לבבי

אותו שלח האיש לעברי

בו המור שוכן עם הלבונה

שהדליק את אור לילי.

היא את ידו נתנה בידה

היא מחבקת אותו אל חיקה

אך עיניו פזלו, לעיני אמרו

בך מצאתי אהבה.

ומה נפשי יצאה לקראתו

חתני עיניו לא בראשו

נפשי יצאה, לאהבה כנה

כששלח אלי את חיוכו.

ובא הקץ לזה החלום

יצא העלם בעקבות הצאן

את ידו לקחה, ואיתו יצאה

ולבי נותר מוכה ומאוכזב.

עם חתני שבתי אל ביתי

אך לא אשכח את זה חלומי

את גובהו הרם ואת מאור עיניו

ששבו צפונות לבי.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 153/5  שייכות ל-  shulibangi