בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב

בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב  / יהושע רוזנברג

כְּבַר הַשְּׂעֹרָה אָבִיב

נִגְדְּשׁוּ שִׁבֳּלֶיהָ זֵרְעוֹנִים

וְלִבֵּנוּ בָּשַׁל לָאַהֲבָה.

כְּבַר נוֹגֵהַּ יָרֵחַ נִיסָן מָלֵא

כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר יָהֵלּוּ אוֹרָם

וּבְנַפְשֵׁנוּ נְהָרָה

כְּבַר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ קוֹל הַתּוֹר

הוֹמֶה בָּעֶרְגָּה אֶל זוּגָתוֹ

מָלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה

כְּבַר אֵין בִּרְקִיעַ שָׁמַיִם מִפְרְשֵׂי עָב

נִבְלֵי שָׁמַיִם שָׂרָף לֹֹא יַשְׁכִּיב

וּבְעֵינֵינוּ נֹגַהּ כְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר

כְּבַר נִרְאוּ הַנִּצָּנִים בָּאָרֶץ, הַסְּתָיו עָבָר

חֹם צַח עֲלֵי אוֹר, עֵת סְנוּנִית רִאשׁוֹנָה הִגִּיעַ

וּבְחִכֵּנוּ טַעַם אֲפִיקוֹמָן

כְּבַר כָּלָה הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם, חָלַף הָלַךְ לוֹ,

הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ