מדבר

רבבות כוכבים מעלינו זורחים

לבנים בים הדיו הם צפים

וצופים רחוקים יותר מהנצח

אבל בכל זאת קצת קרובים

המדבר כנמר כמו נמנם מתחתינו 

בין צללים שחורים וכסופים

והוא כראי לנבכי נשמתנו

הוא מדביר טפשותנו ומחדיר אל נפשנו

מעיינות כיסופים וחיים

הרחק בערוץ מדורה שם בוערת

שם ידידיי צוחקים ושחים

ואני עם רוחות המדבר מדבר את

דם לבי עד בלי די בלי מילים

אח ירח עולה הוא עגול וזורח

הוא קרוב ורחוק מתמיד

ואני רק רוצה כמו תינוק לחבק את

העולם ואותך

לתמיד

והקור הוא חם והלב נפעם

והרוח שרה על אושר

והעולם קורא והאור עולה

ומלבין על פלאים נסתרים

אשר נחבאים בנקיקים וגבים

בין חמוקי המדבר הפורחים

כל ההוד הנפתח

כל העז והרך

כל בעל חי מבורך

מקיפים אותי כאן

ונושמים איתי

עכשיו

ביחד

כאחד

לתמיד