פרידה - הקדשה לזכר קורבנות השואה

התרפקתי לתוך השינה

חצות בישר השעון

מכורבל בתוך עצמי

שקעתי בחלום.

כצללים אט הם הופיעו

מתוך האפלה

הבזקי תמונות יקיריי

אשר אבדו בשואה.

כמדפדף באלבום הייתי

דמויות מרצדות

מבחין בעיניהם

חתומות ועצובות.

טלטלה אחזה בי

זיהיתי כמעט את כולם

מעולם לא נפגשנו

קראתי בשמם.

אך הם דוממים ניצבו שם

פניהם חיוורים

כה כחושים היו הם

לבנים וקרים.

עיניהם לפתע  בהקו

בשורה סדורים

רק מבט חטוף אחד

ובעשן נמוגים.

נחתם האלבום

עימו נעלמה דמותם

גם אם בחלום חטוף הופיעו

נפרדתי מכולם.