שְׁכוֹל

שְׁכוֹל  / יהושע רוזנברג

"הַחַיִּים חַיָּבִים לְהִמָּשֵׁךְ"

עוֹנִים וְאוֹמְרִים כֻּלָּם,

"צָרִיךְ לְהִתְקַיֵּם לְמַעַן הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים"

 שָׂחִים נַּעַר גַּם זָקֵן.

אֲנוּסִים עַל-פִּי הַדִּבּוּר

יֹסְפִים יָמֵינוּ לִזְרֹם,

שָׁנֵינוּ לְהִגָּרֵר  

לֹא יִהְיוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה

לֹֹא יָשׁוּבוּ לִהְיוֹת כְּבַתְּחִלָּה.

בְּכָל בֹּקֶר זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ

יוֹצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ

עוֹטֶה  מַסֵּכַת חִיּוּךְ

נַעֲשִׂים כָּל הַמַּעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ

מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה

וּבַלַּיְלָה יוֹצְאִים הַכּוֹכָבִים אֶל מְסִלּוֹתָם

הוּעַם אוֹרָם עֻמְעַם זָהֳרָם,

וּבַחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת

בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל

נַדְלִיק הַנֵּרוֹת כְּהֶרְגֵּלֵנוּ

עֻרְפַּל זִיוָם עֻמַּם נָגְהָם

בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֵדַע:  

לָנֶצַח לֹא תְהֵא הַשִּׂמְחָה שְׁלֵמָה

אֵין מַרְפֵּא לְמַכְאוֹבֵנוּ

לֹֹא תַּעֲלֶה אֲרֻכָה לְמַכָּתֵנוּ.