חזרה ליצירות
שירים

נתראה בעולם החיים

א. מיכאל | (12/05/2008 06:35) | 68 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הוא מחזיק את ידה , כאילו מסרב להפרד, מרעיף עליה נשיקה,
לו היית עוד חייה, הייתי היום לך העד, שהיית בחיי הדבר הנפלא.
נתראה בעולם החיים, מלמל בקול חנוק,נתראה בעולם החיים,
לרגע היה נדמה לו, היא חוזרת , היא לא שייכת לעולם המתים.
 
הוא מחזיק בידו הרועדת ספרון, קורא בקול רועד את הקדיש,
לפתע מרים קולו בגאון, מנסה לדחוק את הרגע הזה,המתיש.
אט אט הכל נגמר, כן מולו מוערם תל ארוך, כזה שלא נגמר,
הוא יורד לאחוז בידו אבנונית,אבן קטנטנה , להניח על העפר.
 
הוא כבר לא שומע, מנסה לזכור את הרגעים האחרונים יחד,
אם זה בית החיים, את שומעת הוא מלמל ,לא אשכחך לעד.
הוא הסתכל סביב בפעם האחרונה, אני הולך לשבת שבעה,
אחזור לטעת לך גן פרחים, אבוא לבקרך בשעה קבועה.
 
הוא עמד בהבטחתו, מידי פעם הוא שכח, הוא חיפש תכלית,
רגע זה עולם החיים, כל הגינות האלה, השיש באותה תבנית.
תראה את כל המבקרים, כמה נרות דולקים להם, על הנשמה,
זה התוניסאי אמר:בתוניס קראו למקום הזה, בית החיים,על מה.!
 
ארבעה שנים בלבד, הוא החזיק מעמד,אז חרקה מולו הדלת,
רוצה להצטרף אלינו ,שמע קול רך וענוג, יכסו גם אותך במלט,
משם תחדור לעולם החיים,הכל מתנהל בשלווה,כמו בחלום,
תאמין לי יקירי, פה הצליל מרדים, בא כבר תגיד לכולם שלום.
 
יצחק הפעם לא נפדה, לא היה אייל ,אמרו שקראו לו "עזיז",
את העולם הזה פדה, רצה לעולם החיים, איש אותו לא יזיז.
בשקט הלך,עוד לא חזר, שכח לקחת שמיכה לעולם הקר,
למען האמת הוא נבהל, הוא ראה שהעולם נהייה מנוכר.
 
 

תגובות

חזרה ליצירות