כְּאֵב שָׁמוּר לִבְעָלָיו

גַּם אִם יְנַצְנְצוּ לָרֹב כָּל כְּסִילֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ   

אַף אִם  יִסְתַּדְּרוּ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנְךָ

לֹא  יָהֵלּוּ שָׁמַיִם לוֹבְשֵׁי קַדְרוּת, לא יְפוֹגְגוּ הָעֲלָטָה

לא  יָאִירוּ שְׁחָקִים עֲטוּפֵי שַׂק, מְצֹעֲפֵי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה,

לֹא יָשִׂימוּ קֵץ לַחֹשֶׁךְ, לֹא יְגָרְשׁוּ הָאֹפֶל,

לֹא  יַזְרִיחוּ הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר חָשַׁךְ בְּצֵאתוֹ

לֹא יַגִּיהַּ אוֹרָם כְּאוֹר הַחַמָּה אֲשֶׁר בָּאָה.

גַּם שִׁשִּׁים שְׂמָחוֹת

לֹא יְבַטְּלוּ צַעַר אֶחָד

כְּאֵב שָׁמוּר לִבְעָלָיו.