חזרה ליצירות
סיפורים

באותם ימים של חסד

גאלי | (26/05/2008 01:05) | 85 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

 

צניחת נפילים



באותם ימים של חסד,

מלאה הארץ אהבה ואוהבים והיה הנוף האנושי חמים ונעים ובכנס השנתי של שליחי דרך ארץ, בהפסקה הגדולה פנה קופידון לחסידה ודרש בשלומה, ענתה לו החסידה בענוותנות מתחסדת: תודה יקרי אבל אני עייפה.
חייך אליה קופידון ואמר "את כל כך יפה וחסודה ואני הולך לתקוע לי לכבודך גול עצמי, אך אמרי לי ממה עייפת מלכתי הנאה? ומה אני יכול לעשות למענך?"
ענתה החסידה בכובד ראש ובקול קל: נצור חצייך ומעט את האהבה, כי תכופים למדיי "בקורי החסידה" והולכים הם ומתרבים ואברותי כבדו"
ענה קופידון בחיוך מתנצל: "האם לא מוטב שתפסחי ותמעיטי את ביכוריך וכך יהיו לחיציי פחות מטרות?"

וכאן עלתה שאילת מיליון הדולר " מה קדם למה הביצה לתרנגולת או...."
ופתאום הגיח אשמדאי המחופש לתרנגול חטף את חציו של קופידון ותקע אותו בלב החסידה וזרם של ביצים לוהטות הוטלו ע"י החסידה ותכולתן כללה את השנאה העיוורת את צרות בעין, הקנאה, הכאב ושאר תחלואי אנוש ויתערבו אפרוחי אשמדאי המתחפש, בני החסידה המתחסדת בבני אנוש ובאהבתם.

וזו דרך הארץ שקדמה לתורה מי ייתן ואנו כאן כבני אנוש החיים בין חציו שלי קופידון לבין ביקורי החסידה המוטבעים בגנים שלה ושל אשמדאי, לומדי תורה, בתום לב ויונקים מימי החסד בטרם אירעה אותה תאונה בם הופרתה החסידה בזרעו של אשמדאי.

שלכם ואתכם, גל.



תגובות

חזרה ליצירות