יצירות אחרונות
פסימי, אופטימי, וחכם (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /פוסטים -28/11/2024 21:35
שיר השבוע - כִּסֵּא רֵיק (1 תגובות)
נורית ליברמן /שירים -28/11/2024 21:34
הַחְזִיקִי לָנוּ אֶצְבָּעוֹת, זֶה עוֹד יָבִיא תּוֹעֶלֶת (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/11/2024 21:23
יצירה חורפית מענגת (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/11/2024 06:35
עַל כַּנְפֵי יוֹנַת הַשָּׁלוֹם🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/11/2024 05:19
כוחו של אוכל (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -27/11/2024 22:03
ובשתיקה של מעלה (5 תגובות)
חימי כץ /שירים -27/11/2024 17:55
יום חדש (8 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -27/11/2024 16:14
סיפורים
והעולם כנהגו נוהג - פרק ראשון/טליה (מזל) המאירי ישיפרק א' - נירה רונית נכנסה לחנות המשקפיים בחפשה אחר עדשות למשקפיה. לפניה עמדה אישה הלבושה בטוב - טעם וכל כולה משדרת אלגנטיות, נירה שמה, אשר מדדה משקפיים וניכר היה בפניה כי התקשתה להחליט מה מתאים לפניה. מתוך נימוס ורצון להחמיא לה, רונית פנתה אליה ואמרה לה: "המשקפיים הולמים אותך". נירה הפנתה אל רונית מבט קר ולא הבינה מהיכן הגיע הקול ואמרה לה: "האם מישהו שאל לדעתך" ? רונית הרגישה נבוכה, התנצלה והשיבה: "לא". נירה הניחה את המשקפיים על הדלפק, לא אמרה דבר ויצאה. רונית חשבה לתומה: האם שגתה שוב ? האם התפרצה לדלת סגורה ? - כל מה שרצתה היה להנעים את יומה של האישה ובטח לא ציפתה לתגובה שכזו. רונית הרהרה ואמרה לעצמה, שעדיף לה בפעם הבאה לשתוק. נירה פנתה לעבר מכונית המרצדס שלה, שהמתינה לה בחניה בהרגשת החמצה ובתוכה חשבה מדוע כעסה על הבחורה הזו, שכל כוונתה הייתה טובה. היא ידעה שהבחורה אינה אשמה ומה שבאמת הטריד אותה היה חוסר הביטחון, אותו משרה עליה בעלה בזמן האחרון. היא חשבה לה, שהיא ובעלה כמעט לא מתראים. הוא מתחמק מכל פעילות זוגית משותפת איתה בתואנה זו או אחרת. היא ניסתה לדבר עמו, לפנות אליו בעצה, אך הוא לא היה מוכן להיות קשוב לדבריה. היא חשה איך עולמה מצטמצם, איך ישותה כאישה הולכת ונעלמת. היא רק ביקשה את אהבתו ואין. נירה חשה גלמודה בעולמה. מחשבותיה רדפו אחריה, חשדה התעורר בה, כי בעלה מנהל רומן מאחורי גבה עם אחרת, שהרי אפילו במיטה כבר לא חשק בה. היא ניסתה בכל דרך אפשרית לעוררו, להסב את תשומת ליבו אליה. היא אפילו רכשה לבוש סקסי, הכינה סרטים כחולים בוידאו, הדליקה נרות, פיזרה מקלות ריחניים והכינה ארוחה לכבודו והוא בושש להגיע. עם סיום היום, מאוכזבת, הלכה נירה למיטתה לבד וכמו בכל לילה, הסיוטים הציפו אותה. היא קמה לקחה כדור שינה ורק לא לחשוב יותר. נירה חשבה, שאולי אם תחליף משקפיה, הדבר ימצא חן בעיניו. היא חשבה אפילו לעשות איפור קבוע לגבותיה ושפתיה, העיקר שישים לב אליה. נירה חשבה לעצמה שכנראה משהו פגום בה ואם היא תתקנו אז יחול גם השינוי בחייה ובעלה ימשך אליה ויאהבה מחדש. נירה חשבה רבות, אך לא עשתה דבר, שכן היא חששה מהשינוי. כשנירה החליטה היום בבוקר ללכת בכל זאת לחנות המשקפיים, היא אמרה לעצמה שהשינוי הזה לא דרסטי והיא מוכנה לקבלו, אלא שאותה בחורה בחנות, על אף שהחמיאה לה, הזכירה לה את הסיבה שהיא הגיעה בגינה לחנות וכל החשק שהיה לה נעלם. היא יצאה מהחנות בחופזה כאילו מישהו רודף אחריה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |