חזרה ליצירות
סיפורים

המרצפת האחרונה.

Rumpelstiltskin | (21/06/2008 12:44) | 93 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
חוסר שינה. עייפות. חוסר ריכוז. חוסר שקט. ואז בריחה... נכנסת לאתר האשליות, וקוראת... מאכילה את העיניים העייפות, מטעינה את המוח באשליות, מגיעה לרוויה ואז מסתכלת מסביב לאט, בעיניים גדולות ורעבות. חושבת, איך להרוס את המעט שבניתי, איך לבזוז מעצמי את תחושת הכבוד האחרונה, איך להתפרע. כולם מזמינים אותי לטעום מהאשליה, והן מתרסקות לי בפרצוף זו אחרי זו, נותנות הד לאותו כאוס ששמעתי את צפירתו כשהתקרב מרחוק. הרכבת בתחנה, הנוסעים מתבקשים לעלות. ואני מול הרכבת מתבוננת בה ובכל הנוסעים המתזזים סביבי, ולא עולה. הייתי שם כבר על רכבת האשליות, ולא מצא חן בעיני המקום שהיא הביאה אותי אליו. וגם לקח לי כל כך הרבה זמן לחזור ברגל לנקודת ההתחלה... לא, אני לא עולה. אני פשוט נהנית לעמוד פה על הסף, לפני צעד הכניסה לתוך הקרון, לעמוד ולראות את הרכבת מתחילה לנוע לאט ולהיעלם באופק. משאירה אותי לבד, כשהיא עמוסת אנשים עם מבטי אושר בעיניהם, שנוסעים לשום מקום.

תגובות

חזרה ליצירות