סיפורים

תשוקה-סיפור בהמשכים חלק א'.............


הכתיבה פותחת צוהר צר מליבך צוהר שדרכו נשפך כל הנצור בבטנך,
כן זה בהמלצתו של דוקטור "מורדכי העיברי" פסכולוג ידוע ,

"יושבת בגינתי וכותבת אליך שמש בשמים צפורים מציצות ירק ופרחים מפיצים ריח מתקתק המזכרים לי אותך"
תוך כדי כתיבה נשמע בדלת צלצול עדין ובראשך עוברת מחשבה/זיכרון מהשיר "צריך לצלצל פעמים..."
ברגל יחפה ובצעדים קטנים את נגשת לדלת,עוברת ליד הראי
ומזהה שאת לבושה בחלוק לבן ושקוף ,מביטה בענית של הדלת ורואה את איש הדאר יעקוב היקר מצדו השני של הדלת

שלום לך יעקוב דחוף ? שואלת
שלום לך יש לי מכתב רשום עבורך עונה
רגע אני מתלבשת את עונה בקול מתנצל
מה את בלי בגדים ? הוא שואל בפליאה
לא לא ,צוחקת ,אני בחלוק שניה... עונה בבושה

ניגשת ולובשת חולצה כחולה עם כפתורים ומכנס קצר החוסף זוג רגלים ארוכות ושחומות

היי יעקוב
היי יש לך מכתב רשום מ... יעקוב מגיש את המכתב,אנא חתמי לי כאן, מגיש לך טופס החתמה

את מרכינה את גופך וחותמת פתאום את שומעת
"איזה גוף....סליחה אבל משהו יוצא מהחולצה..."

פנייך נהפכות לאדומות את תומכת בחולצה ומסננת מבן שפתייך
"זה מכתבו של..... אהובי התגעגתי אליו"
נכנסת לבתך ובעדינות פותחת את המכתב.... ומתחילה לקרא

"שלום לך אהובתי ימים עברו ואת קולך לא אשמע
כפצע פתוח את בראשי וליבי קורא לך נואש.
במכתב אף פעם לא נגמרות המילים,ולי קשה לכתוב אותן.
מאז שעזבת חיי אינם אותם חיים,לילותי אבודים וריקים,הימים כבר לא ברורים
ומשמעות אין בהם.
מחפש את דמותך בין אלפי דמויות,מחפש אות חיים ממך אהובתי
אוסף כוח ובשארית כוחותי כותב לך מכתב זה בתקווה שתקבלי אותו
כותב לך ואת עצמי שואל:
האם אי פעם עוד ניפגש?
האם עוד אראה מראה פנייך?
אהובתי,לו רק חשת ושמעת את פעימות ליבי היית יודעת כמה אני אוהב
יפה שלי פרח שלי,האם אשמע קולך?
האם יש לי עדין מקום בליבך?
האם יש סיכוי שאשמע אותך קוראת לי שוב אהובי?
אהובתי,ראשי כל היום שקוע במחשבות,רוצה לחזור ואותך שוב לראות,
עולים בי שוב הזיכרונות של אותם ימים בהם היינו כל כך אוהבים,
לילות התשוקה העזים שהיו בנינו
מגע גופך,מגע שפתותייך המתוקות,מגע ידייך המלטפות,
אהובתי שלי כל כך קשה לי,חכי לי......

בעודי קוראת את השורה האחרונה ...
ליבי נשמתי זועקת מחפשת אותך אהובי....
 
 
ההמשך יבוא.............

תגובות