חותם

שעת ליל ואני

על בהונות מהלך

בין סלעי המדבר

למצוא מנוח

להנות מהשקט

המופר לעיתים

בצווחת העורב

או תנים לאחר סעודה

ברחש רוח שורקת

בפרוזדור בין הרים

השחור שעוטף את ההר.

איני מתלונן, כך לימדני אבי

לבד אנוכי

רגלי נטועות

עיניי עצומות

ראשי על בדל סלע

המשמש לו משענת קשה

פעמים על פסגת הר

ויש כי תחליק במדרון

כמו ילד בגן

אין היא זקוקה לאור

כדי לשחק משחקה

היא האור

בהתחככה באפלת המדבר

יתפזרו ניצוצות של ערגה

ישאירו חותם.