סיפורים

תשוקה-סיפור בהמשכים פרק ה'


מרב נאנחה קלות ולא נשארה חייבת הירכינה את ראשה אלי....
נעמדתי מתבוננת ,מבולבלת,כמו לא מבינה מה לי קורה?
רק יודעת ומרגישה חום ותשוקה ברגע שידי נגעו בחזה של מרב.
מרב לחשתי בסמוך אל פיה..."אני מצטערת " אמרתי....
היא השתקקה ורק חיוך רחב עלה על שפתייה המתוקות,והרחש היחידי שעלה היה פעימות ליבי החזקות.
הוי....מה קורה לי? אני שואלת את עצמי...
מתבוננת בשפתותיה משתוקקת לנשיקה,ללטף את כל כולה,לחבקה צמוד צמוד אליי.....
מרב.... קראתי.....כן היא לי עונה בעודה ממשיכה לחייך את חיוכה המקסים.
מרב .....שוב קראתי.......כן בקול נשי עדין ומטריף עונה.....השתתקתי.
כן גברתי שוב נשמע מפיה,גברתי?שאלתי את עצמי.....
המילים נעצרו לי ולא יכלו לצאת,ממש קפואה מה זה?את עצמי שואלת.
לא בזבזתי כאן הרבה זמן,זרועותי נשלחו אליה חובקת אותה כך בחוזקה
הרגשתי את זרועותיה של מרב משתפות פעולה,ואותי חובקות חזרה....
זה נמשך כמס'דקות של חיבוק חזק עם המון תשוקה,יואו מרימה ראשי אוצה לנשקה
מרב אמרתי ואחזתי עם שני ידיי בידיה,ושוב המבט העמוק עם החיוך המתוק עלה על שפתיה...
פתאום מעיני נפלה דמעה,מה לך גברתי? מרב שאלה.
התפרצתי מבכי ויצאתי בריצה מפתח הדלת אל הרחוב,מרב שמהירה לבוא אחרי קאה בקול מורם...גברתי ...גברתי..
נעצרתי ...ומרב התקרבה ליטפה את שערי ונגבה את דמעותי בעצבעותיה.
ובדממה צעדנו לעבר הבית חזרה,בפתח דלתי נעמדנו מסתכלות אחת על השניה.
המבטים היו כל כך מוזרים כמו שואלים מה פה קרה?
"מרב מרב"נשמע קראה ממכשיר הקשר שלה....שומעת...נשמע קולה..
חייכה ואמרה..גברתי קוראים לי לחזור.....


"מרב....עוד רגע...תני להרגע" אמרתי והיא כחברה טובה חיבקה אותי חזק ואמרה
"אנא נשמי עמוק אני יודעת איזה חוייה קשה עברת זכרי את לא לבד אני אתך"
היא צרפה חיוך נשקה לי קלות ומסרה את מספר הטלפון שלה "לא לא אני לא נעלמת אני כאן בכל בעיה שתמשי בזה
תגיע אליך חוקרת אנא ספרי לה מה קרא בניך ליעקוב אני חייבת לצאת שמרי על עצמך ".....
נותרתי לבד עם תחושת דקנות פנימית ובידי מספר טלפון של מרב ......,לחצתי על הקומקום,

נזכרתי המכתב...מכתב של אהובי על השולחן רגע השוטר אמר שיעקוב ברח ממעצר ....
אך התגלגל לידו המכתב ?
אולי זה מכתב מזוייף ?
כמה שאלות וכל רגע עולה שאלה נוספת ואן לי תשובות..

המשך יבוא....

תגובות