בלהט היצרים

נשאיר מאחור המולה אדירה

נצא ובידך תיקך הקטן

שבו אהבת נעורינו תישן.

נצא לחמדת השדות הירוקים

תחת שמי תכלת בהירים

נתייצב ופנינו לאל במרומים

עירומים כחווה בגן האלים.

גופך הערום כשק החמדה

נוטף כסיפתו ואפוף בתשוקה

גומעת ליטוף ידי בשקיקה

ועד לפורקן הדרך רבה.

הלהט גבר ונפשנו הומתה

אגלי תשוקתך נטפו בחמדה

נשאו מחרשתי לנתיב הנשייה

בתלם הצר שגמע בשקיקה.

ובתום ימי קציר ודישה

פרצו זרעוני תשוקה מלהיבה

זרמו הם ובאו לתהום הפעורה

כיצהר הנושק מנורה עתיקה.

ומתוך חמדת השדות הירוקים

נשוב אל העיר ובהילה אפופים

נזכור את היום הענוג בימים

היום בו נסקה אהבת נעורים.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 271/8 שייכות ל- shulibangi