נער שעשועים

היא לא סופרת קיומי

אני נחשב תכשיט לערב

בן לוויה במפגשים.

בקיומי אינה נזכרת

וזה מרתיח את דמי

את אהבתי רכשה בכסף

ליבה כקרח שלא מפשיר.

ברחוב ידי נוטלת

אני נחשב לפודל קט

מול מכרים נשיקה נושקת

אך בסופה, אני לא קיים.

בלילות ימי החורף

אל יצועה תשא גופי

ובתום פינוק, במלא המרץ

אפקח עיני, ואני בודד במיטתי.

כשלארוחה היא מתיישבת

אמתין נבוך להזמנה

היא מישירה מבט בחדר

וברמיזה היא מזמינה.

היא כבת שישים לערך

ואני עלם במלוא אוני

לבי יחטא באהבה עיוורת

שבכספה קנתה אותו.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 215/7  שייכות ל-  shulibangi